מ"ג ישעיהו כב יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יז. הִנֵּה יְהוָה מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר וְעֹטְךָ עָטֹה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה

מנוקד: הִנֵּה יְהוָה מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר וְעֹטְךָ עָטֹה.

עם טעמים: הִנֵּ֤ה יְהוָה֙ מְטַלְטֶלְךָ֔ טַלְטֵלָ֖ה גָּ֑בֶר וְעֹטְךָ֖ עָטֹֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טלטלה גבר" - כהדין תרנגולא דמטלטל מאתר לאתר ורבותינו אמרו טלטולא דגברא קשה מדאיתתא

"ועוטך עטה" - כמו (שמואל א כה) ויעט בהם לשון עיט יפריחך כעוף בגלות ורבותינו אמרו צרעת פרחה בו כד"א (ויקרא יג) על שפם יעטה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הנה ה'", ה' יטול וישא אותך לאויר השמים אתה הגבר ויעשה אותך כעיט ועוף הפורח באויר, והוא הנמשל על שיצא מירושלים אל מחנה סנחריב:


ביאור המילות

"מטלטלך". שרשו נטל, ונפל הנו"ן ונכפל העי"ן והלמ"ד להורות על תכופות והתמדת הפעולה. וענינו הגבהה ממקומו, שמשתתף בזה עם פעל נשא. וינטלם וינשאם, הן איים כדק יטול:

"ועטך". מענין עיט שהוא עוף הדורס, כלומר יפריחך, ואף שהרד"ק כתב שאינו משרשו, מצאנו שרש זה גם בנחי ל"ה, ויעט העם אל השלל (ש"א יד לג):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועוטך עטה" - יפריחך כעוף בגלות

"טלטלה גבר" - טלטול גדול וחזק

"הנה ה' מטלטלך" - ר"ל לא כן יהיה כמו שחשבת כי ה' יטלטל ויגלה אותך מכאן

מצודת ציון

"גבר" - ר"ל גדול וחזק

"ועוטך עטה" - ענין עפיפה והפרחה כמו ותעט אל השלל (שמואל א יד)