מ"ג ישעיהו כא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


א. מַשָּׂא מִדְבַּר יָם כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף מִמִּדְבָּר בָּא מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה

מנוקד: מַשָּׂא מִדְבַּר יָם כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף מִמִּדְבָּר בָּא מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה.

עם טעמים: מַשָּׂ֖א מִדְבַּר־יָ֑ם כְּסוּפ֤וֹת בַּנֶּ֙גֶב֙ לַֽחֲלֹ֔ף מִמִּדְבָּ֣ר בָּ֔א מֵאֶ֖רֶץ נוֹרָאָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משא מדבר ים" - הנבואה הזאת על בבל כמו שמפורש בה וא"ת הרי כבר ניבא עליה (לעיל יג) על הר נשפה שאו נס וכל הפרשה כולה פעמים שהנבואה באה בפיו היום בסיגנון אחד ולאחר זמן בסיגנון אחר

"משא מדבר ים" - ת"י מטל משריין דאתיין ממדברא כמי ימא

"כסופות בנגב לחלוף" - כרוח סופה המתהפך בארץ יבשה שהיא מעלה אבק רב

"לחלוף" - כך יחליפו לבוא מחנות רבות על בבל

"ממדבר" - יבואו לה

"מארץ נוראה" - ת"י מארעא דאתעבידא בה חסינין ויש לפרש שהוא מקום נחש ועקרב כמו שנאמר (דברים א) המדבר הגדול והנורא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"משא מדבר ים", נבואה זו נבא על בבל, וקראה מדבר ים, לפי שמדי ופרס היו במזרחית צפונית של בבל, וממילא בבל מערבית דרומית לפרס, ואמר, מדבר, שבין בבל למדי ופרס היה מדבר, ודרך מדבר זה שבמערב של בבל באו האויבים, ועל ביאת האויב דרך המדבר נשא המשא, (תוכן המשא הזאת, מצייר ענין מפלת בבל על צד המליצה בדבורים נשגבים, כי ידוע שבבל לחמה עם מדי ופרס וכבשה אותם ועשה בלשאצר לחם רב ומשתה ביום הכיבוש, ובו בלילה בעת המשתה, קשרו עבדי המלך עליו קשר בדבר ה' והרגוהו, והודיעו לחיל פרס שהיו עדיין בדרך, ושבו וכבשו והחריבו את בבל, עפ"ז מצייר איך צופה אחד עומד בו בלילה על חומת בבל, ובבא מחנה פרס שנית על בבל, נדמה לו כאבק הנישא מפני רוח המדבר, ואח"ז נודע לו מן המרד, וכי הבאים הם האויבים השבים להחריב את בבל. ובזה מספר איך הצופה מצטער ומתחלחל על המראה בפלצות ורעדה - אח"ז מצייר שנית איך נביא אחד מבני ישראל המבקשים למלאות דבר ה' במפלת בבל, עומד ג"כ על החומה ומצפה על אחרית בבל, ורואה ג"כ הדבר הזה, וקורא בקול שמחה וששון כי יום בשורה הוא לו. עתה נבאר בפרטות.

"כסופות", הצופה אומר, נדמה לי כאילו "סופות חולפים בנגב" המדבר, במקום שהארץ נגובה ומעלים אבק גדול ועפר. משקיף יותר ואומר ממדבר בא הסופה והאבק הזה, רואה יותר - הנה זה בא "מארץ נוראה", מארץ פרס הנוראה לבני בבל שמתפחדים ממנו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ממדבר בא" - מדרך המדבר יבוא

"מארץ נוראה" - כן יקרא המדבר שהוא מקום נחשים ועקרבים המייראים את העובר בו וכמ"ש המדבר הגדול והנורא (דברים א) וכפל הדבר במ"ש

"לחלוף" - כן יהיה מרבית האבק לעת יחלוף צבא רב להלחם על בבל

"כסופות" - כרוח סופה המתהפך בארץ נגובה ויבשה שמעלה אבק רב

"מדבר ים" - ר"ל על בבל היושבת אחר המדבר במערבו של פרס ומדי הבאים עליה למלחמה

מצודת ציון

"כסופות" - רוח סופה וסערה

"בנגב" - ענין יובש כמו כאפיקים בנגב (תהלים קכו)

"לחלוף" - לעבור כמו וחלף ביהודה (לעיל ח)