מ"ג ישעיהו יט י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


י. וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים כָּל עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי נָפֶשׁ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: והיו שתתיה מדכאים כל עשי שכר אגמי נפש

מנוקד: וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים כָּל עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי נָפֶשׁ.

עם טעמים: וְהָי֥וּ שָׁתֹתֶ֖יהָ מְדֻכָּאִ֑ים כָּל־עֹ֥שֵׂי שֶׂ֖כֶר אַגְמֵי־נָֽפֶשׁ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

ויהי אתר בית שתי מחא כבישין אתר דהוו עבדין סכרא וכנשין מיא גבר לנפשה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיו שתותיה מדוכאים כל עושי שכר" - (אישלקוש"א בלע"ז) כמו (בראשית ח) ויסכרו מעינות תהום שסוכרים המים היוצאין חוץ לשפת הנהר ומתפשטים ונעשים אגם מים הנקוים ועומדין במקומן ורבים שם דגים ואמר הנביא שיהו יסודות חפירותיהן מדוכאים ויפלו אגמי השכר שעשו

"אגמי נפש" - אגמי שבת לשון שבת וינפש (שמות לב) שמי האגמים נוחים ועומדים במקום אחד וי"ת דהוו עבדין סוכרא וכנשין מיא גבר לנפשיה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיו",

  • (ענין הה') היו רבים מתפרנסים על ידי עבודת הבנינים שהיו עושים להגיר המים מן הנילוס אל החפירות המיועדות להם, ומקצתם היו עושים בנינים לסתום המים שיעמדו שם לעת הצורך. אומר שתותיה הם העושים במלאכה להגיר המים בעת רבוי המים ועלייתו הם יהיו מדוכאים בעוני, וכן העושים סתימות של אגמים שינפשו שם המים וינוחו ולא יגירו לחוץ, יהיו אגמי נפש מחוסר לחם:

ביאור המילות

"שתותיה", מבארים היסודות, ויל"פ המיסדים היסודות מענין כי השתות יהרסון, ויותר נראה מענין הזלת המים, וכן בדברי חכמים שותת ויורד:

"שכר", מענין סתימה כמו ויסכרו מעינות תהום, והוא סמוך אל אגמי נפש לרוב מפרשים, אגמים שמימיהם נחים מלשון שבת וינפש, וי"מ אגמי נפש כמו עגמי נפש בעי"ן, עגמה נפשי לאביון:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והיו שתותיה מדוכאים" - דרך ציידי דגים לסתום בפני המים המתפשטים ויוצאים משפת הנהר שלא ישובו למקומם והמים המתפשטים נעשים אגמים נחים ועומדים במקומם ובהם צדים הדגים ולזה אמר כשתחרב היאור ידוכאו יסודי הסתימות של כל העושים סתימה להיות אגמי נפש כי הואיל ואין מים אין עוד צורך בהסתימות ההם

מצודת ציון

"שתותיה" - ענין יסודות כמו כי השתות יהרסון (תהלים י"א)

"מדוכאים" - ענין כתיתה כמו דכא לארץ חיתי (שם קמ"ג)

"שכר" - ענין סתימה כמו ויסכרו מעיינות תהום (בראשית ח)

"אגמי" - כן יקראו מים מכונסים כמו לאגם מים (תהלים ק"ז)

"נפש" - ענין מנוחה והשקט כמו שבת וינפש (שמות ל"ב)