מ"ג ישעיהו יח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ו. יֵעָזְבוּ יַחְדָּו לְעֵיט הָרִים וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְקָץ עָלָיו הָעַיִט וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: יעזבו יחדו לעיט הרים ולבהמת הארץ וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף

מנוקד: יֵעָזְבוּ יַחְדָּו לְעֵיט הָרִים וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְקָץ עָלָיו הָעַיִט וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף.

עם טעמים: יֵעָזְב֤וּ יַחְדָּו֙ לְעֵ֣יט הָרִ֔ים וּֽלְבֶהֱמַ֖ת הָאָ֑רֶץ וְקָ֤ץ עָלָיו֙ הָעַ֔יִט וְכָל־בֶּהֱמַ֥ת הָאָ֖רֶץ עָלָ֥יו תֶּחֱרָֽף׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

ישתבקון כחדא לעופא דטוריא ולבעירא דארעא בקיטא יהי שרי עלוהי כל עופא דשמיא וכל בעירא דארעא עלוהי יעברון סתוא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יעזבו יחדו" - פגריהם

"לעיט הרים" - לעוף הרים

"וקץ עליו" - כל ימות הקיץ

"תחרף" - כל ימות החורף מכאן אמרו משפט גוג לעתיד לבוא שנים עשר חדש

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יעזבו יחדו", להיות הפקר לעופות וחיות, בקיץ ובחורף למאכלם, ושתהיה נבלתם מושלכת כל השנה למאכל עוף ובהמה:

ביאור המילות

"עיט". הוא העוף הדורס:

"בהמת". י"מ חיות כי הבהמות אין אוכלות בשר, ויתכן שתפס בהמות לפי המשל, שמדבר בהזלזלים וזמורות שזה מאכל בהמות, ודרך העיט לאכול ענפים דקים בקיץ, והבהמות בקיץ תרעינה על נאות דשא רק בחורף אוכלות ענפים דקים ולחים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וקץ" - העופות ישכנו עליהם בימי הקיץ והבהמות בימי החורף ויאכלו מבשרם וישתו מדמם

"יעזבו יחדו" - כולם יחדיו יהיו נעזבים לעופות המצוים בהרים וגו'

מצודת ציון

"לעיט" - שם עוף דורס וכן וירד העיט (בראשית ט"ו)

"וקץ" - מלשון קיץ

"תחרף" - מלשון חורף