מ"ג ישעיהו יז ט
<< · מ"ג ישעיהו · יז · ט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ עָרֵי מָעֻזּוֹ כַּעֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ וְהָאָמִיר אֲשֶׁר עָזְבוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיְתָה שְׁמָמָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִהְי֣וּ ׀ עָרֵ֣י מָעוּזּ֗וֹ כַּעֲזוּבַ֤ת הַחֹ֙רֶשׁ֙ וְהָ֣אָמִ֔יר אֲשֶׁ֣ר עָֽזְב֔וּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָיְתָ֖ה שְׁמָמָֽה׃
רש"י
"כעזובת החורש והאמיר" - עזובות כיער הזה חריבות מאין אדם
"חורש" - הוא יער כדמתרגם ביער בחורשא
"והאמיר" - אף הוא יער מקום אילנות כעזובת ערי האמורי שהניחום חריבות בימי יהושוע כחורש והאמיר וברחו להם מפני בני ישראל והיתה ארץ ישראל שממהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"והיתה שממה" - ותהיה ארצם שממה מאין יושב
"אשר עזבו" - חוזר על מלת כעזובת לומר וכעזובה אשר עזבו הכנענים מפני בני ישראל כי רבים מהכנענים עזבו עריהם והלכו להם מפני בני ישראל בעלותם ממצרים
"כעזובת החורש והאמיר" - עזובות תהיינה מיושביהן כמו היער שהוא עזוב מבני אדם וכמו הנוף העליון מן האילן שלרוב גבהה עזובה היא מאנשים כי אין מי עולה שמה
"ערי מעוזו" - ערי המבצר שהיו לו למעוז וחוזק
מצודת ציון
"מעוזו" - ענין חוזק
"החורש" - ענינו יער בעל סעיפים כמו וחורש מצל (יחזקאל ל"א)
"והאמיר" - הוא הנוף העליוןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"כעזובת". מענין חוזק ובנין, ויעזבו ירושלים עד החומה (נחמיה ג'), וכן אשר עזבו, אשר חזקו בנו ובצרו:
"החרש". יער, ובחרשים בנה באניות (דה"ב כז):
"והאמיר". יער שענפיו גבוהים ומובחרים, כי כמו ששם חורש בא על הענף, חורש מצל (יחזקאל לא), ועל היער, כן יבא שם אמיר על הכלל והפרט. ומלת והיתה מוסב על העזובה, שהיא נקבה יחידה, שלדעת המפרשים צ"ל והיה:<< · מ"ג ישעיהו · יז · ט · >>