מ"ג ישעיהו יז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ד. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב וּמִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ יֵרָזֶה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה

מנוקד: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב וּמִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ יֵרָזֶה.

עם טעמים: וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִדַּ֖ל כְּב֣וֹד יַעֲקֹ֑ב וּמִשְׁמַ֥ן בְּשָׂר֖וֹ יֵרָזֶֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומשמן בשרו ירזה" - ועותר יקריה יגלי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ידל כבוד יעקב", כבוד עשרו. ואח"כ גם "משמן בשרו ירזה", ר"ל שימעטו אנשיו ויהיו מתי מספר:


ביאור המילות

"ידל, ומשמן". כמליצה זאת (למעלה י' טז) עמש"ש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומשמן" - שמנונית בשרו יהיה רזה וכחוש ר"ל לא ישאירו בידו מאומה

"ידל כבוד יעקב" - יהיה דל ורש כי יוקח עשרו