לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו יד כג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות.

מנוקד:
וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד נְאֻם יְהֹוָה צְבָאוֹת.

עם טעמים:
וְשַׂמְתִּ֛יהָ לְמוֹרַ֥שׁ קִפֹּ֖ד וְאַגְמֵי־מָ֑יִם וְטֵאטֵאתִ֙יהָ֙ בְּמַטְאֲטֵ֣א הַשְׁמֵ֔ד נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"קפוד" - (הריצ"ן בלע"ז) "וטאטאתי" - לשון כיבוד (אשקובי"ר בלע"ז) כמו שאמרו רבותינו לא הוו ידעי רבנן מאי וטאטאתיה עד דשמעי כו'

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

 

מצודת ציון

"למורש" - מלשון ירושה

"קפוד" - שם עוף מדברי

"ואגמי מים" - כן נקרא מקום קבוצת המים וכן לאגם מים (תהלים קו)

"וטאטאתיה במטאטא" - ענין נקוי וכבוד במכבדות העשוי לכבד את הבית ובדרז"ל שקולי טאטיתא וטאטי ביתא (ראש השנה כו) 

מצודת דוד

"וטאטאתיה" - אכבד ואנקה אותה במכבדות של השמדה כי תתרוקן מכל טוב ולא ישאר מאומה

"ושמתיה" - אשים את בבל להיות למורשה לקפוד ואגמי מים כי שמה תדור הקפוד ושם יהיו אגמי מים כדרך המקומות החריבות

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ושמתיה למורש קיפוד", שתהיה שממה לעולם:

ביאור המילות

"קפד". ע"ל (ל"ד):

"מטאטא". היעים מכבדי הבית: