מ"ג ישעיהו יד כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְקַמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֔ם נְאֻ֖ם יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְהִכְרַתִּ֨י לְבָבֶ֜ל שֵׁ֥ם וּשְׁאָ֛ר וְנִ֥ין וָנֶ֖כֶד נְאֻם־יְהֹוָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושאר" - שארית

"ונין" - בן מושל במלכות אביו

"ונכד" - בן הבן נין זה בלשאצר ונכד זו ושתי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וקמתי" - אקים להפרע מהם

"שם ושאר וגו'" - לא ישאר מה משלו להיות שמו נזכר עליו ולא ישאר מי משאר בשרו ולא בן ולא בן הבן 

מצודת ציון

"ושאר" - ענינו קרוב כמו שאר בשרו (ויקרא יח)

"ונין" - הוא בן

"ונכד" - הוא בן הבן וכן אם תשקר לי ולניני ולנכדי (בראשית כא)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וקמתי", ה' אומר אני בעצמי אקום עליהם, ולא לבד שאכרית בית נבוכדנצר, כי גם "והכרתי לבבל שם ושאר" שאכרית המלוכה מבבל בכללה, ולא לבד המלוכה, כי גם.

ביאור המילות

"שם ושאר". ובהפך כן יעמד זרעכם ושמכם (לקמן סה), "ונין", בן הבן.

"ונכד", בן בן הבן, עי' (בראשית כא) אם תשקור לי ולניני ולנכדי: