מ"ג ישעיהו יג יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יב. אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר

מנוקד: אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר.

עם טעמים: אוֹקִ֥יר אֱנ֖וֹשׁ מִפָּ֑ז וְאָדָ֖ם מִכֶּ֥תֶם אוֹפִֽיר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אוקיר אנוש מפז" - בו בלילה אכבד את דנייאל מפז כשהביאוהו לקרות מכתב מנא מנא תקל ופרסין (דנייאל ה) באדין אמר בלשצר והלבישו ית דנייאל ארגונא וגו'

"מכתם אופיר" - קבוצת זהב אופיר

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אוקיר", מבאר הטעם שיגדל הקצף על בבל כ"כ, כי גם "אנוש" הקטן ששפכו את דמו יהיה יקר אצלי יותר מפז, "ואדם" הגדול במעלה יהיה עוד יקר יותר מכתם אופיר שהוא יקר מפז:


ביאור המילות

"אנוש". מורה אדם קטן בכ"מ כמו שהעירותי בכ"מ שנזכר שם זה, אבל אדם גדול מאנוש במעלה, וכן כתם אופיר יקר מפז:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואדם וגו'" - וכפל הדבר במ"ש

"אוקיר" - אז אשים בן אנוש יותר יקר מפז כי האויב לא יקח פז מחירו לבל יהרגנו

מצודת ציון

"אוקיר" - מלשון יקר וחשוב

"מפז" - הוא זהב הטוב

"מכתם אופיר" - מזהב טוב הבא מאופיר