מ"ג ישעיהו יג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ג. אֲנִי צִוֵּיתִי לִמְקֻדָּשָׁי גַּם קָרָאתִי גִבּוֹרַי לְאַפִּי עַלִּיזֵי גַּאֲוָתִי.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי

מנוקד: אֲנִי צִוֵּיתִי לִמְקֻדָּשָׁי גַּם קָרָאתִי גִבּוֹרַי לְאַפִּי עַלִּיזֵי גַּאֲוָתִי.

עם טעמים: אֲנִ֥י צִוֵּ֖יתִי לִמְקֻדָּשָׁ֑י גַּ֣ם קָרָ֤אתִי גִבּוֹרַי֙ לְאַפִּ֔י עַלִּיזֵ֖י גַּאֲוָתִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אני צויתי למקודשי" - שיבאו ויתחילו להתגרות בם והם פרס ומדי אנשי כורש ודריוש שזמנתים לכך

"קראתי גבורי לאפי" - לעשות חרון אפי בהם שהם עליזי גאותי שאני מתפאר בהם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אני צויתי למקדשי", מוסב על כל הנאמר בפסוק הקודם, ר"ל כל זה צויתי למקודשי, שהם בני בלשאצר שהקדיש אותם ה' למרוד באדונם על פי נבואת דניאל ולקרוא לחיל מדי ופרס.

"גם קראתי גבורי", הם חיל מדי ופרס המוכנים "לאפי", למלאת נקמת חרון אפי.

"עליזי גאותי", שהם ישמחו במה שתתראה גאותי על ידם, (ור"ל כי באנשי חיל היוצאים לצבא יש שתי מידות, יש היוצאים רק להחריב ארצות ומצד שהם אכזרים ומתאוים לשפך דם. ויש היוצאים להגדיל שמם ושם מלכם ע"י גבורתם, והנה הראשונים ישחיתו יותר מן אותם היוצאים רק להתגאות לבד, אבל לעומת זה אחר שעקר כונתם רק אכזריות, לא יתאמצו כ"כ להראות גבורתם להיות לשם עולם, אבל אם בני הצבא נמצא ברוחם שתי המדות, האכזריות וגם אהבת הכבוד והגאוה, הם ירימו דגל להראות גבורתם, גם ישחיתו עד לכלה, עז"א כי מחנה מדי ופרס בשתי אלה ירימו קרן,

  • א) שהם מוכנים לאפי ואכזריות,
  • ב) שהם עליזי גאותי לבעבור הגאוה והכבוד:


ביאור המילות

"למקדשי". ענין הזמנה, ומובדל מנרדפיו, שגדרו על הפרשת אנשים מעסקיהם לדבר מיוחד, ומזה הקדושה מעניני הגוף. והקדשה המיוחדת לזנות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למקודשי" - הם פרס ומדי שזמנתים לכך

"לאפי" - לעשות בבבל חרון אפי

"עליזי גאותי" - להיות שמחים בגאותי שהתגאה על בבל על ידם

"צויתי" - הערתי לבם

מצודת ציון

"למקדשי" - ענין הזמנה כמו התקדשו למחר (במדבר יא)

"עליזי" - ענין שמחה כמו יעלוז שדי (תהלים צז)