לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו ט יב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · ט · יב · >>

כתיב:
והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו.

מנוקד:
וְהָעָם לֹא שָׁב עַד הַמַּכֵּהוּ וְאֶת יְהֹוָה צְבָאוֹת לֹא דָרָשׁוּ.

עם טעמים:
וְהָעָ֥ם לֹא־שָׁ֖ב עַד־הַמַּכֵּ֑הוּ וְאֶת־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֹ֥א דָרָֽשׁוּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עד המכהו" - עד הקב"ה שהוא מביא עליו המכו' האלה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לא שב" - לא עשה תשובה המגעת עד ה' שהכה בם כי חושבים הכל למקרה ואינם דורשים את ה'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והעם לא שב עד המכהו", שהם שבים תמיד לבקש עזר מאת העמים המכים אותם, והלא עמים אלה אינם המכים באמת כי הם רק כשבט ביד ה', ומדוע לא שב עד המכה האמיתי? ומי הוא המכהו? אומר "ואת ה' צבאות" שהוא הוא המכה אותם ע"י העמים מדוע אותו "לא דרשו", ובעבור זה:

ביאור המילות

"המכהו". ה' הידיעה עם הכנוי שלא כמשפט?, ור"ל מכהו האמתי, ע"כ בא סימן בתוך סימן:
 


<< · מ"ג ישעיהו · ט · יב · >>