מ"ג ישעיהו טז ח
<< · מ"ג ישעיהו · טז · ח · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי שַׁדְמוֹת חֶשְׁבּוֹן אֻמְלָל גֶּפֶן שִׂבְמָה בַּעֲלֵי גוֹיִם הָלְמוּ שְׂרוּקֶּיהָ עַד יַעְזֵר נָגָעוּ תָּעוּ מִדְבָּר שְׁלֻחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ עָבְרוּ יָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י שַׁדְמוֹת֩ חֶשְׁבּ֨וֹן אֻמְלָ֜ל גֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֗ה בַּעֲלֵ֤י גוֹיִם֙ הָלְמ֣וּ שְׂרוּקֶּ֔יהָ עַד־יַעְזֵ֥ר נָגָ֖עוּ תָּ֣עוּ מִדְבָּ֑ר שְׁלֻ֣חוֹתֶ֔יהָ נִטְּשׁ֖וּ עָ֥בְרוּ יָֽם׃
רש"י
"גפן שבמה" - יש ללמד שחשבון היתה מקום שדות ושבמה מקום כרמים ואם תאמר כל אלה ערי עבר הירדן הם וישראל לקחום מיד סיחון ואימתי חזרו ליד מואב כשהגלה סנחריב לראובני ולגדי באו המואבים הסמוכים להם וישבו בהם
"אמלל" - חרב
"שרוקיה" - נטיעות שורק שלה
"עד יעזר נגעו" - שדמות הגפן ושורק הנזכרים כאן אינם אלא משל והם מחנות וסיעות בימי העמים האלה וכת"י
"עד יעזר נגעו" - הלכו בגולה
"תעו מדבר" - למדבר
"שלוחותיה" - זמורותיה והם משל גליותיה
"נטשו" - נפצו כמו ונטשתיך המדברה (יחזקאל כט) והנם נטושים (שמואל א ל) וינטשו בעמק רפאים (שם כה)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"שלוחותיה" - התפשטות ענפיה פשטו למרחוק ועברו את הים ר"ל הגולים גלו למרחוק
"תעו מדבר" - תעו מדרך הישר לברוח מדברה
"כי שדמות חשבון" - השדות של חשבון נכרת והגפנים של שבמה הנה שרי העובדי כוכבים שברו הזמורות היפות שבהם
"עד יעזר נגעו" - היו מנוגעים ונגפים עד יעזר
מצודת ציון
"שדמות" - שדות תבואה כמו ושדמות לא עשה אוכל (חבקוק ג)
"אמלל" - ענין כריתה כמו ימולל ויבש (תהלים צ)
"בעלי" - ענין אדון ושר כמו אם בעליו עמו (שמות כב)
"הלמו" - ענין שבירה כמו והלמה סיסרא (שופטים ה)
"שרוקיה" - זמורות נבחרים כמו ויטעהו שורק (לעיל ה)
"נגעו" - מלשון נגע ור"ל נגפו וכן וינגעו יהושוע וכל ישראל (יהושע ח)
"שלחותיה" - ענין התפשטות הענפים וכן שלחיך פרדס רמונים (שיר השירים ד)
"נטשו" - ענין פזור והתפשטות כמו וינטשו בלחי (שופטים טו)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"שלחותיה", הם הענפים הבלתי מתארגים ונטוים יחד רק עומדים מפושטים בארץ הם "נטשו" ונפזרו לרוחב הנה והנה "ועברו ימים רחוקים". והנמשל על יתר העם שלא התלכדו יחד בקשר המלחמה, הם נתפזרו תיכף ועברו דרך ימים לנדוד בארצות אחרות:
ביאור המילות
"שדמות". מקום אילנות או גפנים, והעד מגפן סדום ומשדמות עמורה (דברים לב):
"בעלי". עלי נקרא יד המכתש, או כלי שכותשין בו הריפות, אם תכתוש את האויל בעלי (משלי כז יב), ועלי לשון רבים, והב' ב' הכלי:
"הלמו". הלם יותר מן הכאה, הוראתו שנפרד הדבר מהרכבתו ע"י רוב ההכאה, נמוג וילך והלום (ש"א יד), הכוני בל חליתי (יותר מזה כי) הלמוני ומ"מ בל ידעתי (משלי כג):
"שרוקיה". הענפים הדקים הנטוים אחד על חברו כנ"ל (ה' ב'):
"ושלחותיה". מובדלים מן נטישות, השלוחות מתפשטות לאורך והנטישות לרוחב כמ"ש הרש"פ:<< · מ"ג ישעיהו · טז · ח · >>