מ"ג ישעיהו טז א

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שלחו כר משל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁלְחוּ כַר מֹשֵׁל אֶרֶץ מִסֶּלַע מִדְבָּרָה אֶל הַר בַּת צִיּוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁלְחוּ־כַ֥ר מֹשֵֽׁל־אֶ֖רֶץ מִסֶּ֣לַע מִדְבָּ֑רָה אֶל־הַ֖ר בַּת־צִיּֽוֹן׃

רש"י

"שלחו כר מושל ארץ" - אל תתגאו בגאותכם הלא ידעתם שמושל ארץ שלכם מישע מלך מואב במלכים (ב' ג') היה נוקד והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים שלח אותו כר המושל שלכם מסלע מדברה אל הר בת ציון

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"כר" - קבוצת כרים והם הכבשים השמנים

מצודת דוד

"מושל ארץ" - אתה המושל בארץ מואב היה לך לשלוח הכרים מסלע מדברה היא העיר המלוכה שבמואב

"שלחו כר" - אמר הנביא אותם הכרים שהייתם רגילים לשלוח מאז למס למלך ישראל כמ"ש ומישע מלך מואב וגו' והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים (מלכים ב' ג) ובמות אחאב פשע ואמר הנביא היה לך לשלוח אותם הכרים למלך יהודה אל הר בית ציון שהיה מלך כשר ואם כן עשית לא קרה לך כזאת

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"שלחו". אחר שנשא חזיונו על מפלת מואב, בא ליעצם איך ינצלו, ואמר שאין להם הצלה, רק לשלוח שליח לבני ירושלים ולבקש מאתם שיתנו להם חירות לגור ולהסתתר בארץ יהודה, וישים בפי השליח מה שידבר אל הר בת ציון (פסוק ג' ד'). והנביא מבטיחם כי בני יהודה ירחמו עליהם וימלאו בקשתם, אבל רואה כי מואב בגאותו אינו רוצה להשפיל עצמו לבקש הצלה מבני יהודה, ולכן אמר כי הם אשמים בעצמם ומרעה אל רעה יצאו. זה תורף המשא בכלל. ועתה אבאר בפרטות.

"שלחו כר", הוא שליח רץ במהירות, ומי יהיה הכר? "מושל ארץ", המושל של מואב בעצמו יהיה שליח "מסלע מדברה" שהוא ראש ממלכת מואב "אל הר בת ציון" ראש מלכות יהודה, לבקש עזר מיהודה שיקבלום בארצם "ויהיה להם שארית ופליטה":

ביאור המילות

"כר". רץ במרכבה מרקדה, לכרי ולרצים (מ"ב יא), בכרכרות (לקמן סו):

מ"ג ישעיהו · טז · א · >>