מ"ג ישעיהו טו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ד. וַתִּזְעַק חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה עַד יַהַץ נִשְׁמַע קוֹלָם עַל כֵּן חֲלֻצֵי מוֹאָב יָרִיעוּ נַפְשׁוֹ יָרְעָה לּוֹ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו

מנוקד: וַתִּזְעַק חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה עַד יַהַץ נִשְׁמַע קוֹלָם עַל כֵּן חֲלֻצֵי מוֹאָב יָרִיעוּ נַפְשׁוֹ יָרְעָה לּוֹ.

עם טעמים: וַתִּזְעַ֤ק חֶשְׁבּוֹן֙ וְאֶלְעָלֵ֔ה עַד־יַ֖הַץ נִשְׁמַ֣ע קוֹלָ֑ם עַל־כֵּ֗ן חֲלֻצֵ֤י מוֹאָב֙ יָרִ֔יעוּ נַפְשׁ֖וֹ יָ֥רְעָה לּֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על כן חלוצי מואב יריעו" - על אשר מזוייני מואב יריעו לקראת המלחמה ונפשו של מואב ירעה לו מתרועעת כאבל על עצמו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ותזעק", רק אחר שגם חשבון ואלעלה התחילו לזעוק שגם אותן החריב האויב והן היו תפארת גאון מואב והדרה, וזעקתם גדלה כ"כ עד אשר "עד יהץ נשמע קולם", כי נגע החורבן עד יהץ שאז כבר נכבשה עין הארץ. רק אז "חלצי מואב יריעו" למלחמה, אבל כבר לא היה תרועת מלחמה ותרועת נקמה וגבורה, רק "נפשו ירעה לו", תרועת שבר שהריעו על נפשם כאילו לבם נבא להם שבר ואבדון:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נפשו ירעה לו" - נפשו של מואב ירעה תרועת שבר על עצמו

"על כן" - בעבור זעקת העם גם חלוצי הצבא שבמואב יריעו גם המה תרועת הבכי והיללה ולא שתו לבם להלחם עוד

"קולם" - קול זעקתם

"ותזעק חשבון" - עדת חשבון

מצודת ציון

"חשבון ואלעלה יהץ" - שמות מקומות

"חלוצי" - מזוין בכלי קרב

"יריעו ירעה" - מלשון תרועה