מ"ג ישעיהו ו ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



<< · מ"ג ישעיהו ו · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב כי את המלך יהוה צבאות ראו עיני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי כִּי אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב כִּי אֶת הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת רָאוּ עֵינָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֹמַ֞ר אֽוֹי־לִ֣י כִֽי־נִדְמֵ֗יתִי כִּ֣י אִ֤ישׁ טְמֵֽא־שְׂפָתַ֙יִם֙ אָנֹ֔כִי וּבְתוֹךְ֙ עַם־טְמֵ֣א שְׂפָתַ֔יִם אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֑ב כִּ֗י אֶת־הַמֶּ֛לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת רָא֥וּ עֵינָֽי׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

ואמרית וי לי ארי חבית ארי גבר חיב לאוכחא אנא ובגו עמא דמגעל בחובין אנא יתיב ארי ית יקר שכינת מלך עלמיא יי צבאות חזאה עיני:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי נדמיתי" - הריני מת שלא הייתי כדאי שאראה פני השכינה ודוגמתו מצינו במנוח מות נמות כי אלהים ראינו (שופטים יג)

"נדמתי" - כמו כי נדמה כל עם כנען

"טמא שפתים" - דמגעל בחובין

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מצודת דוד

"כי את המלך וגו'" - מוסב למעלה כאומר אוי לי וגו' כי את המלך וגו' כי איש וגו'

"כי איש וגו'" - על כי אני איש טמא שפתים וגו' ואינני אם כן כדאי לא מצד מעשי ולא מצד מעשה העם אשר אני בקרבו

"ואמר" - אמרתי אוי לי וגו' כי פחד פן ימות על שראה מראה כבוד ה'

מצודת ציון

"נדמיתי" - ענין שתיקה כמו וידום אהרן (ויקרא י)ור"ל נאבדתי כי הנאבד מן העולם הוא מושתק כי לא ישמע קולו וכן ער מואב נדמה (לקמן טו)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


"ואמר", אחר שראה החזיון שהתנענעו הספים, והבית נמלא עשן, והבין הנמשל, ואמר "אוי לי כי נדמיתי", ר"ל כי נדמה ונמשל לי משל ודימוי בדמיון הזה שראיתי, שבו המשילו לי

  • א) "כי איש טמא שפתים אנכי", זה היה משל התנענעות אמות הספים שהנביא חטאו בשפתים שאינו מוכיח,
  • ב) כי "בתוך עם טמא שפתים אנכי ישב", שאין שומעים לתוכחה שזה היה משל הבית שנמלא עשן. ואחר שה' קוצף עלי ועל עמי, "אוי לי כי את המלך ה' צבאות ראו עיני", ואני ועמי אין ראוים לזה:

ביאור המילות

"נדמיתי". מלשון משל ודמיון, כמו נמשל כבהמות נדמו. את המלך. כתרגומו ית יקר שכינת מלך עלמיא, והעקרים פי' שנצטער כי ראה דמיון ותמונה, שזה סימן שנתפעל מכח המדמה, ואין נבואתו שלמה:
 

<< · מ"ג ישעיהו · ו · ה · >>