מ"ג ישעיהו ה ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ח. הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם וְהוּשַׁבְתֶּם לְבַדְּכֶם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ

מנוקד: הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם וְהוּשַׁבְתֶּם לְבַדְּכֶם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

עם טעמים: ה֗וֹי מַגִּיעֵ֥י בַ֙יִת֙ בְּבַ֔יִת שָׂדֶ֥ה בְשָׂדֶ֖ה יַקְרִ֑יבוּ עַ֚ד אֶ֣פֶס מָק֔וֹם וְהֽוּשַׁבְתֶּ֥ם לְבַדְּכֶ֖ם בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הוי" - עשרים ושנים אשרי נאמר בספר תהילים על מקיימי התורה, ועשרים ושנים הוי אמר ישעיהו על הרשעים.

הוי - לשון צעקת אנחה על פורענות העתידה לבא.

"מגיעי בית בבית" - מקרבים בתיהם זה אצל זה, ומתוך כך גוזלים קרקע העניים החלשים שבין שני הבתים; וכן "שדה בשדה".

"יקריבו עד אפס מקום" - שאין מקום לעני לישב.

"והושבתם לבדכם בקרב הארץ" - כסבורים אתם שאין חלק להקדוש ברוך הוא ולא לעניים בארץ: חלקו במעשרות אתם גוזלים, ולעניים את ארצם, שתהיו אתם לבדכם יושבים בה.

דון יצחק אברבנאל (כל הפרק)(כל הפסוק)

...הנה היתה ארץ ישראל כל כך משובחת, שהיו האנשים משתדלים מאד לקנות הקרקעות בה, והיו מגיעי בית בבית ושדה בשדה יקריבו עד אפס מקום, רוצה לומר, עד שלא היה מקום פנוי; ואמר זה להודיע, שהיו מסיגים גבול העניים בבית ובשדה, והיו גם כן מכריחים אותם שימכרו בתיהם ושדותיהם להם להיותם שכנים אליהם.

ובאיכה רבתי אמרו, שהיה העשיר מלוה לעני על ביתו ועל שדהו כדי לנוטלה ממנו.

אמנם, ריש לקיש דרש: הוי מגיעי בית בבית, שדה בשדה יקריבו: הגעתם חרבן ראשון לחרבן שני...

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הוי", בעלי זרוע היו מקרבים את בתיהם זל"ז באופן שגזלו גבול העני אשר בתוך, אבל את השדות לא הקריבו, כי שדה וכרם לא נחשב בעיניהם בעת ההיא לעבוד את האדמה, ע"ז קורא כמהתל עליהם "הוי"! קורא אני אל "המגיעי בית בבית" הלא טוב יותר כי "שדה בשדה יקריבו" לקחת מהעני גם גבול שדהו "עד אפס מקום" עד שלא ימצא העני שום מקום לא בעיר ולא בשדה, ובזה תרויחו "כי והושבתם" תשארו יושבים "לבדכם בקרב הארץ" והעניים כלה גרש יגרשו. וזאת שנית הלא טוב לכם השדות והכרמים מן הבתים, כי הלא:


ביאור המילות

"מגיעי בית בבית". נגע בהפעיל מורה תמיד על הגעה (ערייכען), ונבדל מנגע בקל שמורה על נגיעה (אנרירען), ונמצאו תמיד ביחוס שאליו, וכן פעל קרב (עמש"ש בפי' תהלות צא י') ופה שבא ביחוס שבא בודד בתנ"ך? וצ"ל שבא לומר שהגיעו הבתים באופן שעשו משניהם בית אחד בעשקם נחלת העני אשר בתוך:

"והושבתם". מבנין שלא נזכ' שם פועלו, שרשו ישב ומוסב לעתיד מפני הוי"ו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הוי" - ר"ל: יש להתאונן על מה שהמה מגיעים בית בבית. כשאדם חלש היה לו בית בין בתי אנשים חזקים בעלי זרוע, היה החזק שמצד זה מגיע ביתו בתוך גבול בית החלש ולקח מגבולו, וכן זה שמצד השני, עד שלא נשאר מקום להחלש שביניהם.

"והושבתם" - אמר הנביא לבעלי הזרוע: וכי סבורים אתם שרק אתם לבדכם תשבו ותתקיימו בקרב הארץ, ואין להחלש מקום עמכם?

מצודת ציון

"אפס" - הוא כמן אין.