מ"ג ישעיהו ד ג
<< · מ"ג ישעיהו · ד · ג · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַ͏ִם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלָ͏ִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֣ה ׀ הַנִּשְׁאָ֣ר בְּצִיּ֗וֹן וְהַנּוֹתָר֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם קָד֖וֹשׁ יֵאָ֣מֶר ל֑וֹ כׇּל־הַכָּת֥וּב לַחַיִּ֖ים בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
רש"י
"והנותר" - בכל מקום ישכנו בירושלים
"קדוש יאמר לו" - כולם יהיו צדיקים ואם תאמר צדיקים המתים לפני אותו היום אבד כבודם תלמוד לומר כל הכתוב לחיי העוה"ב יהיו בירושלים כך תירגם יונתןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הנשאר בציון" - הנשאר מישראל ישב בציון והנותר מהם ישכון בירושלים וכפל הדבר במ"ש
"יאמר לו" - על כל הנשאר יאמר עליו שהוא קדוש
"כל הכתוב" - כל מי שכתוב בספר להיות חי בעולם הנצחי ישכון בירושליםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"קדוש יאמר לו", כי צדיקים יהיו כולמו.
"כל הכתוב", ר"ל כי באמת לא ימלט שישארו רשעים ג"כ ולהם בודאי לא יאמר קדוש, לכן התנה רק "לכל הכתוב בירושלם לחיים", רק להצדיקים שישארו לחיי עולם רק לאלה יאמר קדוש לא להרשעים שיכתבו לחרפות ודראון עולם (כמ"ש דניאל י"ב) להם לא יאמר קדוש:
ביאור המילות
"הנשאר, והנותר". שניהם יציינו השאר החלק מן הכל, והבדלם באר הרש"ף. שאר, הוא בכונה. ונותר, הוא מעצמו. ובבאור התורה קבעתי בו מסמרות בכ"מ:
"בציון, בירושלם". מבואר אצלי תמיד כי מצודת ציון היא עיר דוד, וירושלים כולל כל העיר:<< · מ"ג ישעיהו · ד · ג · >>