מ"ג ישעיהו ג ז
<< · מ"ג ישעיהו · ג · ז · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִשָּׂא בַיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לֹא אֶהְיֶה חֹבֵשׁ וּבְבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה לֹא תְשִׂימֻנִי קְצִין עָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִשָּׂא֩ בַיּ֨וֹם הַה֤וּא ׀ לֵאמֹר֙ לֹא־אֶהְיֶ֣ה חֹבֵ֔שׁ וּבְבֵיתִ֕י אֵ֥ין לֶ֖חֶם וְאֵ֣ין שִׂמְלָ֑ה לֹ֥א תְשִׂימֻ֖נִי קְצִ֥ין עָֽם׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ישא" - ענין שבועה כמו לא תשא (שמות כ)
"חובש" - ענין מאסר כלא כמו חבוש בטמון (איוב מ)
מצודת דוד
"ובביתי" - ר"ל אף שאני מתראה בחוץ לבוש מלבושי פאר אבל בביתי אין כל ואין שעתי מצלחת למשול
"ישא" - והוא ישיב לומר בשבועה לא אהיה מושל החובש את המחויב במאסר כי אינני ראוי למשולמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"לא אהיה חובש", ר"ל הגם שבימים קדומים היה התמנות הקצין כבוד ותפארת, אז לא היו עזי פנים מצויים, והיה זה שררות, אבל עתה לא קצין אהיה רק "חובש", שוטר החובש ואוסר בבית הסוהר, זאת תהיה מלאכתי עתה, כי רבו המעיזים. זאת שנית, כי אהיה מוכרח להתבטל עי"כ מכל עסקי, עד שאח"כ ארד מנכסי. ושיעור הכתוב, "לא אהיה חובש", עד שעי"ז ארד מנכסי, "ובביתי אין לחם ואין שמלה", כי אהיה מוכרח לפנות מכל עסקי אל דין ודברים ומריבות עם, לכן אבקש, "לא תשימני קצין עם". ומה היה הסבה לירידתם פלאים כ"כ? הוא:
ביאור המילות
"ישא". התחלת הדבור, ישא עליך משל:
"חבש". בבית הסוהר (ע"ל א' ו'):
""<< · מ"ג ישעיהו · ג · ז · >>