מ"ג ישעיהו ב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ח. וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו

מנוקד: וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו.

עם טעמים: וַתִּמָּלֵ֥א אַרְצ֖וֹ אֱלִילִ֑ים לְמַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ יִֽשְׁתַּחֲו֔וּ לַאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֶצְבְּעֹתָֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישתחוו" - כמו משתחוים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ותמלא ארצו אלילים", וזה מגדלת החטא מאד שבא מצד היותם כפויי טובה. ומרוב טוב והצלחה בעטו ומרדו. ובהשקף על החטא עצמו אומר, "למעשה ידיו ישתחוו", ויותר מזה כי "גם למעשה אצבעותיו" בעצמו, וזה מורה על גודל סכלותם. וא"כ אני אומר לך גם אם:


ביאור המילות

"למעשה ידיו, אשר עשו אצבעותיו". מעשה ידיו יכלול גם הנעשה בפקודתו ע"י עושי רצונו, ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי (קהלת ב' יא). אבל מעשה אצבעותיו, פורט מה שעשה בעצמו. אצבע אלהים הוא (שמות ח' טו), ר"ל אינו ע"י הטבע בפקודת ה', רק מעשהו בעצמו בבלתי אמצעי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישתחוו" - כולם ישתחוו כל אחד למעשה ידיו

"ותמלא" - מוסב למעלה לומר בעבור שנתמלא ארצו כסף וגו' לכן נתמלא ארצו אלילים וכן נאמר וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל (הושע ב)