מ"ג ישעיהו ב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ו. כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו

מנוקד: כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ.

עם טעמים: כִּ֣י נָטַ֗שְׁתָּה עַמְּךָ֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב כִּ֤י מָלְאוּ֙ מִקֶּ֔דֶם וְעֹֽנְנִ֖ים כַּפְּלִשְׁתִּ֑ים וּבְיַלְדֵ֥י נָכְרִ֖ים יַשְׂפִּֽיקוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי נטשתה עמך בית יעקב" - הנביא מיסב הדיבור אל השכינ' ואומר כי עד הנה עזבת את עמך בשביל עונם (ד"א הנביא מוכיחן ואמר להם כן כי נטשתה עמך בית יעקב כו' עזבת את מעשה הטוב אשר על ידו נהיית לעם אדם אתם בית יעקב)

"כי מלאו מקדם" - נתמלאו צבאותם ממעשי ארמי' שהיו יושבים במזרח שהיו מכשפים ומשתמשים בשם הטומאה כדאמרינן בחלק נתן אברהם מתנות שמסר להם שם טומאה

"ובילדי נכרים ישפיקו" - בועלים בנות עכו"ם ומתערבים בהם ויולדות להם ילדים ובהם הם מספיקים תמיד ומתעסקים ומתרפקין ונטרחים בהם לשון פן יסיתך בשפק (איוב לו) (דיבטימנ"ט בלע"ז)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי נטשתה", אתה ה' ! אם נטשת עמך צדקת מאד כי מלאו מקדם.

"עמך בית יעקב", ר"ל שנטשת אותם שלא יהיו עמך, עם ה', וגם שלא יקראו עוד בית יעקב כי אבדו גם את יחוסם, ומבאר מה שנטשתם מהיות עמך "כי מלאו" ממעשה ארמיים שישבו למזרח א"י, "ועננים כפלשתים", שישבו במערב כמ"ש (לקמן ט' י"א), ומצד זה אינם עמך כי לא נחש ביעקב, ומה שנטשת אותם מהיות בית יעקב הוא כי.

"בילדי נכרים ישפיקו", לוקחים נשים נכריות ומולידים מהן בנים וזאת ישפיק להם שאין לוקחים בת ישראל כלל, ובזה אבדו גם יחוסם מלהקרא בית יעקב כי ולד שפחה ועכו"ם כמותה:


ביאור המילות

"כי". כי הראשון מלשון אם והשני מל' דהא:

"עננים". שם תואר:

"ישפיקו". די הסיפוק והצורך. אם ישפוק עפר שמרון, (מ"א כ' י'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובילדי נכרים ישפיקו" - מספיקים עצמם במחשבות ועצות פילוסופיות ואינם חוששים למחשבת התורה ועצתה

"כי נטשתה" - הנביא מיסב הדבור כלפי המקום ואמר כי עד הנה בדין עזבת עמך כי מלאו כשפים יותר מבני קדם המלאים כשפים

מצודת ציון

"נטשתה" - עזבת

"ועוננים" - הוא מין כשוף כמו לא תנחשו ולא תעוננו (שם יט)

"ובילדי" - כן יקראו המחשבות והעצות לפי שהלב מוליד אותם

"ישפיקו" - ענין די הצורך כמו אם יספוק עפר שומרון (מלכים א' כ)