מ"ג ישעיהו א כט
<< · מ"ג ישעיהו · א · כט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם וְתַחְפְּרוּ מֵהַגַּנּוֹת אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י יֵבֹ֔שׁוּ מֵאֵילִ֖ים אֲשֶׁ֣ר חֲמַדְתֶּ֑ם וְתַ֨חְפְּר֔וּ מֵהַגַּנּ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּֽם׃
רש"י
"אשר חמדתם" - לעבוד תחתיהם עבודת כוכבים כענין שנאמר תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה (הושע ד)
"מהגנות" - שם היו עובדים כוכבים כמה דאת אמר המתקדשים והמטהרים אל הגנות (לקמן סו יז)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מהגנות" - ממה שבחרו הגנות להעמיד בה עבודת כוכבים ומזלות כענין שנא' המתקדשים והמטהרים אל הגנות (לקמן סו)
"כי יבושו" - עוזבי ה' יבושו אז ממה שחמדו האלים להעמיד עבודת כוכבים ומזלות בצלה כמ"ש תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה (הושע ד')
מצודת ציון
"מאילים" - שם אילן סרק כמו הנחמים באלים (לקמן נז)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יבשו ותחפרו". יש הבדל בין בושה, כלימה, חרפה, חפר. בושה היא בעצם המתבייש. וכלימה וחרפה הם בעצם המבייש. וחפר וחרפה גדולה מכלימה, ויצוייר שמכלים על לא דבר אבל לא שמחרף על לא דבר. ודבר פה בנוכח ונסתר כמו שמעו עמים כולם (מיכה א' ב'). ויל"פ החוטאים ופושעים יבושו מאלים אשר חמדתם אתם הגוי כולו והם עבדוהו ויבושו ממנו (ועיין לקמן נד):
"חמדתם, בחרתם". החמדה תהיה מפאת החוש והבחירה בעצת השכל, ורק בהשקפה לאיזה תכלית אמת או מדומה:<< · מ"ג ישעיהו · א · כט · >>