מ"ג ישעיהו א כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כח. וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו

מנוקד: וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ.

עם טעמים: וְשֶׁ֧בֶר פֹּשְׁעִ֛ים וְחַטָּאִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְעֹזְבֵ֥י יְהוָ֖ה יִכְלֽוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושבר פושעים וגו'" - שבכולן הוכיחן למעלה והם פשעו בי גוי חוטא עזבו את ה'

"פושעים" - מורדים והעובדים לעכו"ם

"וחטאים" - אלו עבריינים העוברים על שאר איסורין

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ושבר", שיעור הכתובים "ציון במשפט תפדה ושבר פושעים יחדיו", ר"ל פדיית ציון ושביה ושבר של הפושעים והחטאים יהיו יחדיו בזמן אחד, שבעת שתפדה ציון ע"י משפט וצדקה, בעת הזאת יבוא ג"כ שבר של הפושעים, ועוזבי ה' יכלו אז מן העולם, ומתחיל עתה לבאר איך ישברו הפושעים בשני סוגיהם שהזכיר עד הנה, שהם הפושעים נגד ה' והחוטאים נגד בני אדם:

ביאור המילות

"ושבר פשעים וחטאים", יש הבדל בין מעוה פושע וחוטא. המעוה כופר במ צ¡ו¢ה או במ¡צ£ו�ה, והפושע והחוטא מודים בשניהם רק הפושע מורד באדוניו ופורק עול, והחוטא הוא מנוצח מתאותו לפי שעה ואינו מורד. המעוה מנצח בטענות ומופתי השכל. והחוטא מנוצח מן התאוה. והפושע אינו לא מנצח ולא מנוצח רק פורק עול והולך חפשי בשרירות לבו, לפ"ז פושע גדול מחוטא. ויל"פ לפ"ז שאומר ושבר פושעים וחטאים יהיה יחדיו, שישוה שבר החטאים עם הפושעים, הגם שאלה הרעו מהם, אבל גם למ"ש בפנים א"צ למה שנלחצו המפרשים לבאר מלת שבר שהוא שם תחת פעל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יכלו" - בלי שארית

"ושבר" - הפושעים והחוטאים שבהם ישברו יחדו זה כזה איש לא נעדר