מ"ג ירמיהו נא יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו נא · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נִבְעַר כָּל אָדָם מִדַּעַת הֹבִישׁ כָּל צֹרֵף מִפָּסֶל כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ וְלֹא רוּחַ בָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נִבְעַ֤ר כׇּל־אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כׇּל־צֹרֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכּ֖וֹ וְלֹא־ר֥וּחַ בָּֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נבער כל אדם" - העושה פסל לאלוה

"נסכו" - לשון מסכה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נבער" - כל אדם העובד הפסל הוא נבער מהיות בו דעת וכל צורף העושה הפסל יקבל בושה מן הפסל בראותו כי שקר המסכה שנסך ואין במי מהם רוח החיוני

מצודת ציון

"נבער" - מלשון בער ושוטה

"מדעת" - מהיות בו דעת וכן וימאסך ממלך (שמואל א ט"ו) ור"ל מהיות מלך

"הוביש" - מלשון בושה

"נסכו" - צורת הגלולים הנעשה ביציקת מתכת וכן אלהי מסכה (שמות ל"ד)