מ"ג ירמיהו נא יז
<< · מ"ג ירמיהו · נא · יז · >>
כתיב:
נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם.
מנוקד:
נִבְעַר כׇּל אָדָם מִדַּעַת הֹבִישׁ כׇּל צֹרֵף מִפָּסֶל כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ וְלֹא רוּחַ בָּם.
עם טעמים:
נִבְעַ֤ר כׇּל־אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כׇּל־צֹרֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכּ֖וֹ וְלֹא־ר֥וּחַ בָּֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נבער" - מלשון בער ושוטה
"מדעת" - מהיות בו דעת וכן וימאסך ממלך (שמואל א ט"ו) ור"ל מהיות מלך
"הוביש" - מלשון בושה
"נסכו" - צורת הגלולים הנעשה ביציקת מתכת וכן אלהי מסכה (שמות ל"ד)
מצודת דוד
"נבער" - כל אדם העובד הפסל הוא נבער מהיות בו דעת וכל צורף העושה הפסל יקבל בושה מן הפסל בראותו כי שקר המסכה שנסך ואין במי מהם רוח החיוני
<< · מ"ג ירמיהו · נא · יז · >>