מ"ג ירמיהו נא ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו נא · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵיְהוָה צְבָאוֹת כִּי אַרְצָם מָלְאָה אָשָׁם מִקְּדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֠י לֹֽא־אַלְמָ֨ן יִשְׂרָאֵ֤ל וִֽיהוּדָה֙ מֵאֱלֹהָ֔יו מֵיְהֹוָ֖ה צְבָא֑וֹת כִּ֤י אַרְצָם֙ מָלְאָ֣ה אָשָׁ֔ם מִקְּד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי לא אלמן" - לא שכחו מלנקום נקמתו

"כי ארצם" - של כשדים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", זה יהיה מעט מה שהרעו לישראל,

  • א) "שישראל לא אלמן מאלהיו" ויריב ריבם,
  • ב) יען "ארצם" של כשדים "מלאה אשם" מה שחטאו נגד "קדוש ישראל" שהיא קדושת המקדש, ומה שהשתמשו בכלי המקדש שלכן נהרג בלשאצר:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מקדוש ישראל" - ממה שעשו לקדוש ישראל שהחריבו נוהו וכלו עמו

"כי ארצם" - של הכשדים

"כי לא אלמן וגו'" - כי הוא חי וקיים לעולם והוא לישראל לעזר לנקום נקמתם

מצודת ציון

"אלמן" - מלשון אלמנות

"אשם" - חטא ופשע

<< · מ"ג ירמיהו · נא · ה · >>