מ"ג ירמיהו מ ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו מ · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועודנו לא ישוב ושבה אל גדליה בן אחיקם בן שפן אשר הפקיד מלך בבל בערי יהודה ושב אתו בתוך העם או אל כל הישר בעיניך ללכת לך ויתן לו רב טבחים ארחה ומשאת וישלחהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעוֹדֶנּוּ לֹא יָשׁוּב וְשֻׁבָה אֶל גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בְּעָרֵי יְהוּדָה וְשֵׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם אוֹ אֶל כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת לֵךְ וַיִּתֶּן לוֹ רַב טַבָּחִים אֲרֻחָה וּמַשְׂאֵת וַיְשַׁלְּחֵהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעוֹדֶ֣נּוּ לֹֽא־יָשׁ֗וּב וְשֻׁ֡בָה אֶל־גְּדַלְיָ֣ה בֶן־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֡ן אֲשֶׁר֩ הִפְקִ֨יד מֶלֶךְ־בָּבֶ֜ל בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וְשֵׁ֤ב אִתּוֹ֙ בְּת֣וֹךְ הָעָ֔ם א֠וֹ אֶל־כׇּל־הַיָּשָׁ֧ר בְּעֵינֶ֛יךָ לָלֶ֖כֶת לֵ֑ךְ וַיִּתֶּן־ל֧וֹ רַב־טַבָּחִ֛ים אֲרֻחָ֥ה וּמַשְׂאֵ֖ת וַֽיְשַׁלְּחֵֽהוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועודנו לא ישוב" - בכל זאת לא היה חפץ לשוב אמר לו הקב"ה ושובה אל גדליהו אשר הופקד על העניים הנשארים גם הם צריכין לך כשאר הגולים

"ארוחה ומשאת" - מתנן ונבזבן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ועודנו", ר"ל ואם תחשוב כי ישובו הגולים לא"י אל גדליה שהפקיד מלך בבל בארץ ותשוב עמהם, ואין דעתך ללכת לבבל רק כדי לשוב עמהם לא"י, עז"א "ועודנו לא ישוב" ר"ל הגולה לא ישוב עודנו בעת הזאת, ולכן אם דעתך לשוב אל גדליה "שובה אל גדליה בן אחיקם" בעצמך, וגם שם יש לך ברירה, אם תרצה "שב אתו בתוך העם" או אם תרצה ללכת משם אל מקום אחר "אל כל הישר בעיניך ללכת לך, ויתן לו רב טבחים ארוחה" שקבע לו ארוחת תמיד שיתפרנס בו.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישלחהו" - שלחו לנפשו

"או אל כל הישר וגו'" - כאומר אין אני מכריח אותך ללכת אליו אלא או שוב אליו או לך אל כל מקום הישר בעיניך

"ארוחה ומשאת" - פרס מבית המלך ותשורה

"ועודנו לא ישוב" - ועדיין ירמיהו לא אמר שישוב משם לשבת בתוך העם הבין נבוזראדן שהיה דעתו לשוב ואמר לו ושובה אל גדליה וגו' והוא מקרא קצר

מצודת ציון

"הפקיד" - מלשון פקיד וממונה

"ארוחה" - ענין פרס קבוע מבית המלך וכן וארחתו ארחת תמיד (לקמן נב)

"ומשאת" - ענין תשורה ודורון כמו ותרב משאת בנימין (בראשית מג)

<< · מ"ג ירמיהו · מ · ה · >>