רש"י על ירמיהו מ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על ירמיהו · מ · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הדבר אשר היה" - מה שנאמר בסוף הענין (לקמן מב) ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר ה' וגו' אלא שכתב תחלה על מה נאמר לו ומדרש אגדה באיכה רבתי מה היה הדבר ושובה אל גדליהו אמר לו או את נחית עמהון ואנא מסובר הכא או את סובר הכא ואנא נחית עמהון אמר אין אנא נחית עמהון מה אנא מהני להון אלא יחות ברייהון עמהון דסגין הוא מהני להון

"מן הרמה" - שהיה גולה מעצמו עמהן היה רואה כת שלולים בקולרין היה מכניס צוארו ביניהם וכו' כדאיתא בפסיקתא דאפטרתא דברי ירמיהוו שא"א לומר שנתנו נבוזראדן באזיקים שהרי צוהו נבוכדנאצר על תעש לו מאומה רע (לעיל לט)

"באזיקים" - (בזאו"ש בלע"ז)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ה' אלהיך דבר וגו'" - למה אתה מצטער עליהם והלא אתה נבאת להם ולא שמעו כדאיתא בפסיקתא

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פתחתיך" - לשון ויפתח הגמלים (בראשית כד) וכת"י וכען הא שריתך ומנחם פתר כולם לשון פתיחה ממש

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועודנו לא ישוב" - בכל זאת לא היה חפץ לשוב אמר לו הקב"ה ושובה אל גדליהו אשר הופקד על העניים הנשארים גם הם צריכין לך כשאר הגולים

"ארוחה ומשאת" - מתנן ונבזבן

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקיץ" - דבלה