מ"ג ירמיהו מז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו מז · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִקּוֹל שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו מֵרַעַשׁ לְרִכְבּוֹ הֲמוֹן גַּלְגִּלָּיו לֹא הִפְנוּ אָבוֹת אֶל בָּנִים מֵרִפְיוֹן יָדָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִקּ֗וֹל שַֽׁעֲטַת֙ פַּרְס֣וֹת אַבִּירָ֔יו מֵרַ֣עַשׁ לְרִכְבּ֔וֹ הֲמ֖וֹן גַּלְגִּלָּ֑יו לֹא־הִפְנ֤וּ אָבוֹת֙ אֶל־בָּנִ֔ים מֵרִפְי֖וֹן יָדָֽיִם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שעטת" - אין לו דמיון ויונתן תרגמו מפסועית

"מרעש לרכבו" - מרעש אשר לרכבו

"גלגליו" - אופני מרכבותיו

"לא הפנו אבות על בנים" - להצילם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מקול", אומר אבל שטף זה גרוע משטף מים, כי "מקול שעטת פרסות הסוסים האבירים, ורעש של הרכב והמון של הגלגלים, לא הפנו אבות אל בנים", שבשטף מים כל אב פונה להציל ילדיו אבל בשטף זה של הגדודים ששטפו הארץ רפו ידים מלהציל נפשות בניו ובנותיו:


ביאור המילות

"שעטת". הכאת הסוס ברגליו בכח על הארץ:

"מרעש לרכבו המון גלגליו". המ"ם נמשך לשתים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מקול שעטת" - מקול פסיעות פרסות סוסיו החזקים ומהרעשת קול שיהיה לרכבו ומקול המיית גלגלי המרכבות יאחזם חלחלה עד לא יפנו אבות על בנים להצילם כי ירפו ידיהם ויתיאשו מן ההצלה

מצודת ציון

"שעטת" - ענין פסיעה ואין לו דומה

"אביריו" - ענין חוזק

"הפנו" - ענינו פניית הפנים

"מרפיון ידים" - כן יקרא המתייאש וכן הוא יגע ורפה ידים (שמואל ב יז)

<< · מ"ג ירמיהו · מז · ג · >>