מ"ג ירמיהו מז ג
<< · מ"ג ירמיהו · מז · ג · >>
כתיב:
מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים.
מנוקד:
מִקּוֹל שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו מֵרַעַשׁ לְרִכְבּוֹ הֲמוֹן גַּלְגִּלָּיו לֹא הִפְנוּ אָבוֹת אֶל בָּנִים מֵרִפְיוֹן יָדָיִם.
עם טעמים:
מִקּ֗וֹל שַֽׁעֲטַת֙ פַּרְס֣וֹת אַבִּירָ֔יו מֵרַ֣עַשׁ לְרִכְבּ֔וֹ הֲמ֖וֹן גַּלְגִּלָּ֑יו לֹא־הִפְנ֤וּ אָבוֹת֙ אֶל־בָּנִ֔ים מֵרִפְי֖וֹן יָדָֽיִם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"מרעש לרכבו" - מרעש אשר לרכבו
"גלגליו" - אופני מרכבותיו
"לא הפנו אבות על בנים" - להצילםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שעטת" - ענין פסיעה ואין לו דומה
"אביריו" - ענין חוזק
"הפנו" - ענינו פניית הפנים
"מרפיון ידים" - כן יקרא המתייאש וכן הוא יגע ורפה ידים (שמואל ב יז)
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"שעטת". הכאת הסוס ברגליו בכח על הארץ:
"מרעש לרכבו המון גלגליו". המ"ם נמשך לשתים:
<< · מ"ג ירמיהו · מז · ג · >>