מ"ג ירמיהו מו י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו מו · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון אל נהר פרת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַיּוֹם הַהוּא לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת יוֹם נְקָמָה לְהִנָּקֵם מִצָּרָיו וְאָכְלָה חֶרֶב וְשָׂבְעָה וְרָוְתָה מִדָּמָם כִּי זֶבַח לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ צָפוֹן אֶל נְהַר פְּרָת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְֽהַיּ֨וֹם הַה֜וּא לַֽאדֹנָ֧י יֱהֹוִ֣ה צְבָא֗וֹת י֤וֹם נְקָמָה֙ לְהִנָּקֵ֣ם מִצָּרָ֔יו וְאָכְלָ֥ה חֶ֙רֶב֙ וְשָׂ֣בְעָ֔ה וְרָוְתָ֖ה מִדָּמָ֑ם כִּ֣י זֶ֠בַח לַאדֹנָ֨י יֱהֹוִ֧ה צְבָא֛וֹת בְּאֶ֥רֶץ צָפ֖וֹן אֶל־נְהַר־פְּרָֽת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ורותה" - לשון שובע ל"א לשון שכרון כמו שכר דמתרגמינן מרוי

"בארץ צפון" - שהלך פרעה על נבוכדנאצר בכרכמיש וגם נפל ונהרגו גבוריו והוא ברח מן המלחמה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיום ההוא לה' יום נקמה", וע"כ נתן בלבם שיצאו למלחמה לקראת נבוכדנצר "ואכלה חרב ושבעה" מבשרם, "ורותה מדמם, כי זבח גדול לה'" מצייר כאילו ה' הכין זבח "אל נהר פרת" (שהיה דרכם לזבוח אל הנהר) והקדיש קרואיו עם כשדים לאכול ולשבוע:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל נהר פרת" - סמוך לנהר פרת כי שם היתה המלחמה

"כי זבח לה'" - ר"ל בגזירת המקום באה הזבח

"ואכלה חרב" - של הכשדים

"והיום וגו'" - ר"ל אבל לא יהיה כמחשבתו כי ארכו לו ימי המצור עד שבא עליה נ"נ מלך בבל (והיתה בגזירת המקום לנקום ממנו נקמת יאשיהו מלך יהודה שהרגו כמ"ש (במלכים ב כג))

מצודת ציון

"ושבעה" - ענין שביעת הרעב

"ורותה" - ענין שביעת הצמאון כמו כגן רוה (ישעיהו נח)

<< · מ"ג ירמיהו · מו · י · >>