מ"ג ירמיהו ל יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו ל · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם יהוה כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם יְהוָה כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ וּמִמַּכּוֹתַ֥יִךְ אֶרְפָּאֵ֖ךְ נְאֻם־יְהֹוָ֑ה כִּ֤י נִדָּחָה֙ קָ֣רְאוּ לָ֔ךְ צִיּ֣וֹן הִ֔יא דֹּרֵ֖שׁ אֵ֥ין לָֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ארוכה" - רפואה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי אעלה ארוכה לך" שיתרפא השבר שמבחוץ, "וממכותיך" הפנימית "ארפאך", בענין שיתרפא בין השבר בין המכה, "כי נדחה קראו לך" עתה באר הטעם מדוע יענשו אלה שהרעו לך והלא היו שלוחי ה' להעניש אותך, כי הם "קראו לך" בשם "נדחה ציון היא", שאמרו שציון היא נדחה, ר"ל שהם לא זכרו שאתה דומה כבן שחטא לאביו ומסרו לאיש ליסר אותו כדי שישוב מדרכו הרעה, שצריך האיש לזהר לבל יאבד אותו לגמרי, רק ייסרהו כפי הצורך להשיבו למוטב ובחמלה רבה, אבל הם אמרו שציון היא נדחה שה' הדיח אותה מפניו, ולא ישיב אותה עוד, ולכן "דורש אין לה" לריב ריבה ואין מי שיבקש דמה מידיהם, ולכן עשו בם כלה ונחרצה:

ביאור המילות

"כי אעלה ארוכה לך". ארוכה בא על רפואת השבר, שיתארך הבשר ויתחברו השברים, וכן כי עלתה ארוכה לחומת ירושלים (נחמיה ד' א'), לכן יפול בו לשון צמיחה, וארוכתך מהרה תצמח (ישעיה נ"ח ח'):

"נדחה קראו לך ציון היא". סדר המלות, כי קראו לך ציון היא נדחה, ולפעמים ידרוש הרועה צאנו הנדח ממקומו, אבל היא דורש אין לה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי נדחה" - ר"ל עם כי האומות קראו לך נדחה ואמרו ציון היא עיר אשר אין לה דורש לא כן היא כי אני אקבצם ואדרוש אותם

"כי אעלה" - רצה לומר אלא לך לבד אעשה חסד ואעלה רפואה וארפאך ממכתך לשוב להיות כמאז אבל לא כן אעשה להאומות כי הם יכלו בעונם

מצודת ציון

"ארוכה" - ענין רפואה כמו ארוכת בת עמי (לעיל ח)

<< · מ"ג ירמיהו · ל · יז · >>