מ"ג ירמיהו ל טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו ל · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן כָּל אֹכְלַיִךְ יֵאָכֵלוּ וְכָל צָרַיִךְ כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה וְכָל בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵ֞ן כׇּל־אֹכְלַ֙יִךְ֙ יֵאָכֵ֔לוּ וְכׇל־צָרַ֥יִךְ כֻּלָּ֖ם בַּשְּׁבִ֣י יֵלֵ֑כוּ וְהָי֤וּ שֹׁאסַ֙יִךְ֙ לִמְשִׁסָּ֔ה וְכׇל־בֹּזְזַ֖יִךְ אֶתֵּ֥ן לָבַֽז׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לכן" - שבועה

"שאסיך למשסה" - לשון ביזה וכת"י ויהון עדיך לעדי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן", שעורו "לכן כל אוכליך יאכלו" וכו' "כי אעלה ארוכה לך", ר"ל אחר שהמכות היו רק בשביל עונך, לא יתקיימו המכים רק בעוד שלא נתכפרו עונך, אבל בעת שאעלה ארוכה לך, אעניש את המכים אותך כמו שיפרש אח"כ. והנה יש מהם שהרעו לישראל בגוף, ויש שהרעו להם בממון, וכל אחד יקבל ענשו מדה כנגד מדה, אלה שהרעו להם בגופם היה או שהמיתו אותם או שלקחו אותם לשבי ועבדות, נגד אלה שהמיתו אותם אומר "כל אוכליך יאכלו" ונגד אלה שהצרו להם בשבי, "כל צריך בשבי ילכו", ואלה שהרעו להם בממון היו מהם שהשחיתו את ממונם ע"ד להשחית, אומר "והיו שאסיך למשסה" (שהשוסס הוא להשחית), ומהם שבזזו את ממונם להנאתם לא על כוונה להשחית אומר "וכל בזזיך אתן לבז":


ביאור המילות

"שאסיך למשסה ובוזזיך". שאסיך שרשו שסה, ומשסה שרשו שסס, וגדרם הבוזז עקר מגמתו השלל, והשוסה והשוסם עקר מגמתו להשחית, הבוזז יקח את אשר יקח ואת המותר יניח, והשוסס יחריב את המותר, (ישעיה י"ז י"ד, מ"ב כ"ג):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכל צריך" - כל הצרים אותך ילכו בשבי

"והיו שאסיך למשיסה" - הרומסים אותך יהיו לרמיסה וכל השוללים אותך אתן לשלל ביד האויב כי גמול אני משלם

"לכן" - הואיל ואני משלם גמול המפעל לכן כל אוכליך יאכלו ר"ל המשחיתים אותך ישחתו גם המה בגמולם

מצודת ציון

"שאסיך למשיסה" - ענין רמיסה ודריכה כמו מי נתן למשיסה יעקב (ישעיהו מב)

<< · מ"ג ירמיהו · ל · טז · >>