"כי על אפי וגו'" - כאומר הנה בעבור מעשיהם היו ראויים מזמן רב להסיר את העיר מעל פני השגחתי אלא היה על אפי וחמתי על כי העיר הזאת היתה לי למן היום אשר בנו וגו' והיה על אפי להסירה מעל פני בעון ישראל וכאשר יאמר בענין והוא מקרא מסורס
"כי על אפי", ר"ל ומפני שראיתי שהם דומים לנטיעה שנתקלקלה שישתדל בעל הגן לעקרה ממקומה ולשתלה במקום אחר עד שתשביח ותשוב לאיתנה כדי שלא תושחת לגמרי ותשחית את כל הגן, כן תלה ה' השחתת ישראל בהמקום כאילו העיר היא סבת השחתתם, ולכן החריב את העיר וכלה חמתו על העצים ועל האבנים, וז"ש "כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה", ר"ל שהעיר הזאת מן היום אשר בנו אותה היתה לי למגין על אפי וחמתי, שבעת יחטאו ישראל אכלה אפי וחמתי בהעיר הזאת, ואתלה ההשחתה בהמקום לא בהנטיעה "להסירה מעל פני", ובזה ינצלו ישראל, ומבאר כי הוכרח לעקור הנטיעה מן המקום באשר נשחתה לגמרי:
ביאור המילות
"על אפי". ר"ל לכלות בה אפי וחמתי, ולהגן על אפי, ומפ' להסירה על רעת ב"י:
