מ"ג ירמיהו לב כד
<< · מ"ג ירמיהו · לב · כד · >>
כתיב:
הנה הסללות באו העיר ללכדה והעיר נתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר ואשר דברת היה והנך ראה.
מנוקד:
הִנֵּה הַסֹּלְלוֹת בָּאוּ הָעִיר לְלׇכְדָהּ וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחֶרֶב וְהָרָעָב וְהַדָּבֶר וַאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ הָיָה וְהִנְּךָ רֹאֶה.
עם טעמים:
הִנֵּ֣ה הַסֹּלְל֗וֹת בָּ֣אוּ הָעִיר֮ לְלׇכְדָהּ֒ וְהָעִ֣יר נִתְּנָ֗ה בְּיַ֤ד הַכַּשְׂדִּים֙ הַנִּלְחָמִ֣ים עָלֶ֔יהָ מִפְּנֵ֛י הַחֶ֥רֶב וְהָרָעָ֖ב וְהַדָּ֑בֶר וַאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֛רְתָּ הָיָ֖ה וְהִנְּךָ֥ רֹאֶֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הסוללות" - תל העפר ששופכין מול העיר לעלות עליה להלחם על העיר קרוי סוללה וכן וישפוך סוללה (דנייאל יא)
"והנך" - הנה אתה
מצודת דוד
"ואשר דברת" - מאז שתלכד העיר הנה כן היה והנך רואה שכן הוא
"הנה הסוללות" - כי הנה אנשי המלחמה העומדים על הסוללות ללחום ממנה הנה כבר באו על העיר ללכדה וכאלו כבר נתנה בידם כי אין כח ביד אנשי העיר לעכב על ידם כי ספו תמו מפני החרב והרעב והדברמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) כי "הסוללות" כבר "באו העיר ללכדה",
- ב) שגם בלא הסוללות "העיר" בעצמה כבר נתנה ביד הכשדים מפני הרעב והחרב והדבר,
- ג) שבהכרח תחרב ע"י השגחת ה' כי "אשר דברת היה" וא"כ הלא תחרב העיר בודאי, "והנך רואה" וידעת מכל זה, וא"כ אתפלא איך.
<< · מ"ג ירמיהו · לב · כד · >>