מ"ג ירמיהו לא ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו לא · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה גּוֹיִם וְהַגִּידוּ בָאִיִּים מִמֶּרְחָק וְאִמְרוּ מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ וּשְׁמָרוֹ כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁמְע֤וּ דְבַר־יְהֹוָה֙ גּוֹיִ֔ם וְהַגִּ֥ידוּ בָאִיִּ֖ים מִמֶּרְחָ֑ק וְאִמְר֗וּ מְזָרֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ יְקַבְּצֶ֔נּוּ וּשְׁמָר֖וֹ כְּרֹעֶ֥ה עֶדְרֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מזרה" - (ספריינ"ש בלע"ז)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שמעו" וכו' "והגידו", כי הוא דבר חידוש מאד כי "מזרה ישראל יקבצנו", ה' בעצמו אשר זרה את ישראל הוא עצמו יקבצנו, וכמו שהזריה היתה חוץ לטבע כן יהיה הקיבוץ ענין נסיי, וגם שהזריה עצמה היתה תכליתה לצורך הקיבוץ, כמ"ש על וזרעתיה לי בארץ, שהזריעה היא לתכלית הקצירה.

"ושמרו כרועה עדרו" כרועה השומר את העדר שהוא שלו לא עדר של אחרים, שישגיח על כל אחד מן הצאן בל יפקד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואמרו" - כה תאמרו הנה ישראל המפוזר באומות המקום יקבץ אותו וישמרו כרועה השומר עדרו

"והגידו" - מה שתשמעו הגידו באיים הרחוקים

מצודת ציון

"מזרה" - ענין פזור כמו וזריתים לכל רוח (לקמן מט)

<< · מ"ג ירמיהו · לא · ט · >>