מ"ג ירמיהו לא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ירמיהו · לא · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ע֚וֹד תִּטְּעִ֣י כְרָמִ֔ים בְּהָרֵ֖י שֹֽׁמְר֑וֹן נָטְע֥וּ נֹטְעִ֖ים וְחִלֵּֽלוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וחללו" - בשנה הרביעית יחללו את פרים לפדותו בכסף

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בהרי שמרון" - עם כי עתה המה שוממין

"נטעו" - עבר במקום עתיד ור"ל הנוטעים ינטעו הכרמים והם יחללוה בשנה הד' כמ"ש ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה' (ויקרא יט) שצריך להביא הפירות לירושלים ולאוכלן שם או לפדותן ולחללן על כסף ויוציא הכסף בירושלים ואמר שהנוטעים יחללום ולא יקחם האויב כמאז ומגודל הרבוי לא יוכלו להביאם לירושלים ויחללום על כסף 

מצודת ציון

"וחללו" - ענין פדיון כמו נטע כרם ולא חללו (דברים כ)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עוד תטעי כרמים", תחת ששומרון היתה לעי השדה למטעי כרם (מיכה א' ו') שנטעו שם הכותים שהושיב סנחריב, תטעי אתה כרמים במקום אשר "נטעו נוטעים וחללו" שהשמרונים נטעו שם כרמים והוציאום לחולין שלא הוליכו את הפירות לירושלים לאכלם שם:

ביאור המילות

"נטעו". פעל עבר:

"וחללו", הוציאו לחולין, כמו אשר נטע כרם ולא חללו:
 

<< · מ"ג ירמיהו · לא · ד · >>