מ"ג ירמיהו כד ט
<< · מ"ג ירמיהו כד · ט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתתים
לזועה [לזעוה] לרעה לכל ממלכות הארץ לחרפה ולמשל לשנינה ולקללה בכל המקמות אשר אדיחם שם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּנְתַתִּים
לזועה [לְזַעֲוָה] לְרָעָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ לְחֶרְפָּה וּלְמָשָׁל לִשְׁנִינָה וְלִקְלָלָה בְּכָל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר אַדִּיחֵם שָׁם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּנְתַתִּים֙ לזועה לְזַעֲוָ֣ה לְרָעָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ לְחֶרְפָּ֤ה וּלְמָשָׁל֙ לִשְׁנִינָ֣ה וְלִקְלָלָ֔ה בְּכׇל־הַמְּקֹמ֖וֹת אֲשֶֽׁר־אַדִּיחֵ֥ם שָֽׁם׃
רש"י
"לזעוה לרעה לכל ממלכות הארץ" - שישמעו הרעה הבאה עליהם ויזועו
"לשנינה" - שישננו וידברו הכל בפורענותםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לשנינה" - יתמידו לספר מהצרות הבאות עליהם
"ולקללה" - המקלל יתלה הקללה בהם לומר תהיה כהיהודים האומללים
"ולמשל" - יביאו משל מהפורעניות הבא עליהם
"לחרפה וגו'" - ר"ל בכל המקומות אשר אדיח אותם שם יהיו לחרפה כי כולם יחרפו אותם
"ונתתים וגו'" - ר"ל אמסרם לכל ממלכות הארץ להיותם לזעוה ולרעה כי כולם יחרידם וירעו להם
מצודת ציון
"לזעוה" - ענין רעד ורתת וכן והיה רק זועה (ישעיהו כח)
"לשנינה" - ענין ספור ואמירה כמו ושננתם לבניך (דברים ו)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ונתתים לזעוה לכל ממלכות הארץ", שע"י שנגזר שנ"נ ירדוף אחריהם ירע על ידם ויזוע כל הממלכות שהם ביניהם, וגם יהיו לחרפה בכל המקומות אף במקום שלא תגיע יד נבוכדנצר שם:
ביאור המילות
"לזעוה". שיזועו ממקומם על ידם, והם יהיו לחרפה, וכן לקמן (כ"ט י"ח, ל"ד י"ז):<< · מ"ג ירמיהו · כד · ט · >>