"הדוד אחד תאנים טובות מאד", התאנה אם אין לוקטין אותה תיכף כשנתבכרה היא מותלעת מהשמש כמ"ש חז"ל במדרש, וע"ז המשיל את גלות יהויכין שנלקטו תחלה מארץ ישראל "לתאני הבכורות" שנלקטו ראשונה:
ביאור המילות
"הדוד אחד". כפי הדקדוק ראוי הדוד האחד, רק ר"ל שכל דוד היה מיוחד בפ"ע לפי הנמשל, זה בבבל וזה בירושלים:
"התאנים הטובות טובות מאד", ר"ל כי יש טוב ורע יחוסיי שהדבר טוב בערך דבר אחר גרוע ממנו, ובכ"ז אינו טוב מאד מצד עצמו, ועז"א שהטובות והרעות שראה הם החלטיים מצד עצמם בלא יחוס אל אחרים גרועים או טובים מהם, ועז"א שהטובות טובות מאד, וכן ר"ל שהטובות נתוספו בטוב ונעשו טובות מאד ע"י שנתלקטו תיכף כמ"ש כתאני הבכורות, והרעות נתוספו ברע ע"י שלא נתלקטו עד "שהרעות" נעשו "רעות מאד עד אשר לא תאכלנה מרוע":
"וכתאנים הרעות" שלא נלקטו, "אשר לא תאכלנה מרוע כי כה אמר ה'", ר"ל כי מ"ש ירמיה (בפסוק ג') והרעות רעות מאד אשר לא תאכלנה מרוע, י"ל שזה אמר מדעת עצמו, והודיע לו ה' שמ"ש אשר לא תאכלנה מרוע לא אמר מדעת עצמו רק כה אמר ה', וה' שם בפיו הדברים האלה, ודרך נבואה עתידה.
"כי כן אתן את צדקיהו" וכו', ר"ל כל אלה שלא נלקטו לבבל:
"ונתתים לזעוה לכל ממלכות הארץ", שע"י שנגזר שנ"נ ירדוף אחריהם ירע על ידם ויזוע כל הממלכות שהם ביניהם, וגם יהיו לחרפה בכל המקומות אף במקום שלא תגיע יד נבוכדנצר שם:
ביאור המילות
"לזעוה". שיזועו ממקומם על ידם, והם יהיו לחרפה, וכן לקמן (כ"ט י"ח, ל"ד י"ז):
