מ"ג ירמיהו כב כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועל הארץ אשר הם מנשאים את נפשם לשוב שם שמה לא ישובו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הֵם מְנַשְּׂאִים אֶת נַפְשָׁם לָשׁוּב שָׁם שָׁמָּה לֹא יָשׁוּבוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הֵ֛ם מְנַשְּׂאִ֥ים אֶת־נַפְשָׁ֖ם לָשׁ֣וּב שָׁ֑ם שָׁ֖מָּה לֹ֥א יָשֽׁוּבוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מנשאים את נפשם" - לשון תנחומים שנפשם מתנשאה להתנחם ולומר עוד נשוב לארצנו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שמה" - ר"ל לא כן יהיה כי לא ישובו שמה

"מנשאים את נפשם" - מצפים ומרוממים ומבטיחים את נפשם

"ועל הארץ" - ואל הארץ 

מצודת ציון

"מנשאים" - ענין הרמה ור"ל מבטיחים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועל הארץ" גם אחרי שמרד צדקיהו שחשב יכניה שיחזרהו למלכותו לא ישובו גם אז: