מ"ג ירמיהו יח טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו יח · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי שְׁכֵחֻנִי עַמִּי לַשָּׁוְא יְקַטֵּרוּ וַיַּכְשִׁלוּם בְּדַרְכֵיהֶם שְׁבִילֵי עוֹלָם לָלֶכֶת נְתִיבוֹת דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־שְׁכֵחֻ֥נִי עַמִּ֖י לַשָּׁ֣וְא יְקַטֵּ֑רוּ וַיַּכְשִׁל֤וּם בְּדַרְכֵיהֶם֙ שְׁבִילֵ֣י עוֹלָ֔ם לָלֶ֣כֶת נְתִיב֔וֹת דֶּ֖רֶךְ לֹ֥א סְלוּלָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי" - כן עשו עמי אשר שכחוני ולשוא יקטרו

"שבילי עולם" - שבילים המתוקנים אמרו שהם מכשול כדי ללכת

"דרך לא סלולה" - לא כבושה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שכחוני עמי" ר"ל אותי עזבו מקור מים חיים ותחתי "לשוא יקטרו", כמ"ש לחצב לו בארות נשברים, "ויכשלום בדרכיהם" ר"ל דרכי התורה והמצוה הם דרכים רחבים (שהדרך הוא דרך הרבים) ר"ל שהם כוללים ההנהגה הכוללת בכל מקום ובכל זמן לכל העם, והם ג"כ "שבילי עולם" (שהשביל הוא נתיב היחיד) שיש בהם שבילים ליחידים ג"כ בכל פרטי המעשים, והם נצחיים לא נשתנו בשום זמן, לכן אמר שבילי עולם, והם "יכשילום בדרכיהם" ר"ל שיניחו להם מכשולים על הדרכים האלה כאילו אינם נוחים לעבור בם מפני אבני מכשול, ותחתם יסיתו אותם "ללכת נתיבות דרך לא סלולה", כי הנימוסים שהם מניחים להם אינם כוללים לרבים רק נתיבות פרטים ליחידים, והדרך הכולל לכולם הוא לא סלולה, ויתעם בתהו לא דרך, ותכלית המהלך הזה היא.


ביאור המילות

"דרך, שביל, נתיב". דרך הוא הדרך הרבים. והנתיב הוא ליחיד. ושביל הונח על מקום הנחת פרסת רגל היחיד והוא קטן מנתיב, הדרך התוריי גם יחיד המתהלך בו ימצא חפץ, אבל נתיבות דרך המינות לא סלולה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שבילי עולם" - ר"ל שבילי העולם הם המכשילים אותם בדרכיהם כי בראותם דרכי הטבע בעולם השפל שהכוכבים ממסלותם פועלים בדברים השפלים אלה שבילי עולם הם יכשלום בדרכיהם לחשוב שכל טובתם תלוי בצבא השמים ולכן היו מקטרים להם וזהו שאמר ללכת נתיבות וגו' ר"ל ללכת בנתיב דרך אשר איננה סלולה שלא תשמשו בה להסיר המכשול שלא חקרו בדבר לדעת שהכל ביד ה' אין מהראוי לעבדם עבודת אלהות

"לשוא יקטרו" - המה מקטירים לצבא השמים שאין תועלת בעבודתם ויכשלום בדרכיהם

מצודת ציון

"שבילי נתיבות" - ענינם אחד ענין אורח ומעגל

"סלולה" - ענין משמוש התמידות וכן ואורח ישרים סלולה (משלי טו)