מ"ג ירמיהו יד ג
<< · מ"ג ירמיהו · יד · ג · >>
כתיב:
ואדריהם שלחו צעוריהם צעיריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם.
מנוקד:
וְאַדִּרֵיהֶם שָׁלְחוּ צעוריהם צְעִירֵיהֶם לַמָּיִם בָּאוּ עַל גֵּבִים לֹא מָצְאוּ מַיִם שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם בֹּשׁוּ וְהׇכְלְמוּ וְחָפוּ רֹאשָׁם.
עם טעמים:
וְאַדִּ֣רֵיהֶ֔ם שָׁלְח֥וּ צעוריהם צְעִֽירֵיהֶ֖ם לַמָּ֑יִם בָּ֣אוּ עַל־גֵּבִ֞ים לֹא־מָ֣צְאוּ מַ֗יִם שָׁ֤בוּ כְלֵיהֶם֙ רֵיקָ֔ם בֹּ֥שׁוּ וְהׇכְלְמ֖וּ וְחָפ֥וּ רֹאשָֽׁם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"שבו כליהם ריקם" - שלא ירד מטר
"וחפו" - ל' כסוימצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ואדיריהם" - מלשון אדיר וחזק ור"ל השרים
"צעיריהם" - ענין קטן ושפל וכן צעיר אנכי ונבזה (תהלים קיט)
"גבים" - בורות כמו ולחשוף מים מגבא (ישעיהו ל)
"וחפו" - ענין כסוי וכן ופני המן חפו (אסתר ז)
מצודת דוד
"בושו" - ולזה בושו הנערים וגם נכלמו וכסו ראשם דרך צער ואבל על שלא מצאו מים להביא לאדוניהם
"ואדיריהם" - השרים שלחו נעריהם לבקש מים לשתות והמה באו על הבורות ולא מצאו בהם מים והחזירו את כליהם כשהם ריקים מבלי מיםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"גבים". נקעים מלאים מים עשה הנחל הזה גבים גבים (מ"ב ג' י"ז), ולחשוף מים מגבא (ישעיה ל' י"ד):
"בושו והכלמו". הבדלם, בושה מעצמו וכלימה מאחרים (כנ"ל ג' כ"ה).
"וחפו ראשם" סימן אבלות (ש"ב ט"ו ל', אסתר ו' י"ב):<< · מ"ג ירמיהו · יד · ג · >>