מ"ג ירמיהו יד ב
<< · מ"ג ירמיהו · יד · ב · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָבְלָה יְהוּדָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ קָדְרוּ לָאָרֶץ וְצִוְחַת יְרוּשָׁלַ͏ִם עָלָתָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָבְלָ֣ה יְהוּדָ֔ה וּשְׁעָרֶ֥יהָ אֻמְלְל֖וּ קָדְר֣וּ לָאָ֑רֶץ וְצִוְחַ֥ת יְרוּשָׁלַ֖͏ִם עָלָֽתָה׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אומללו" - ענין כריתה כמו כי אומלל אני (תהלים ו)
"קדרו" - ענין שחרות וחושך כמו שמש וירח קדרו (יואל ב)
"וצוחת" - מלשון צוחה וצעקה
מצודת דוד
"וצוחת ירושלים" - עם כי היא שרתי במדינות נחסר לחמה ומימה וצעקת אנשיה עלתה למעלה
"ושעריה" - שערי ערי יהודה נכרתו ונשמדו להתדמות לשחרות הארץ והוא ענין מליצה לומר שהיה צער בעולם על מניעת הגשמים
"אבלה יהודה" - עם יהודה תאבלמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"אבלה, אומללו". עי' (ישעי' כ"ד):
"שעריה". יציין לפעמים ערי מבצר, או לחם שערים (שופטים ה'), משיבי מלחמה שערה:
"קדרו". בא לפעמים נרדף עם השפלה קודר שחותי (תהלות ל"ה) ועקרו על סור המראה היפה והזוהר ואור פנים:
"צוחת". היא הזעקה הגדולה המשונה עד שגרונו צחה צמא ונחר מרוב זעקתו:<< · מ"ג ירמיהו · יד · ב · >>