מ"ג ירמיהו יב ג
<< · מ"ג ירמיהו · יב · ג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַתָּה יְהוָה יְדַעְתָּנִי תִּרְאֵנִי וּבָחַנְתָּ לִבִּי אִתָּךְ הַתִּקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַתָּ֤ה יְהֹוָה֙ יְדַעְתָּ֔נִי תִּרְאֵ֕נִי וּבָחַנְתָּ֥ לִבִּ֖י אִתָּ֑ךְ הַתִּקֵם֙ כְּצֹ֣אן לְטִבְחָ֔ה וְהַקְדִּשֵׁ֖ם לְי֥וֹם הֲרֵגָֽה׃
רש"י
"התיקם כצאן לטבחה" - נתקם מן החיים למות (דישטאקאלו"ש בלע"ז) כמו עד התיקנו אותם מן העיר (יהושע ח)
"והקדישם" - הזמינםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"התיקם" - לכן העתיקם מהצלחתם אל הטבחה כצאן הזה והזמינם ליום הרגה
"ידעתני" - הלא ידעת אותי ותראה לבי ובחנת אותה אם הוא אתך להאמין בך ר"ל מכיר אני בעצמי שנגלה לך תעלומות לב וא"כ יודע אתה שרחוק אתה מכליותיהם כי אין דבר נעלם ממך
מצודת ציון
"התיקם" - ענין העתקה
"והקדישם" - ענין הזמנה כמו קדשו קהל (יואל ב)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) מצד הידיעה הקדומה שיודע מראשית את כל העתיד ידיעה בלתי נתלית בזמן ובמקום ובצדדי האפשר, ועז"א ידעתני בלשון עבר, ידעתני מכבר,
- ב) ועם כ"ז האדם חפשי במעשיו עד שמצד החפשית הזאת תראני עתה ובחנת לבי אתך, הוקדם הראיה לראות את מעשיו עתה לפי מה שהם מקושרים בבחירה ובזמן ותראה שלבי הבוחר במעשי שלם אתך, וא"כ "התיקם כצאן לטבחה" אל תמתין עד שתתמלא סאתם רק הענישם תיכף, וקבע שני מיני עונשים,
- א) "כצאן לטבחה", שבוחרים הצאן השמנים ביותר לצורך המשתה, כן תבחר גדוליהם איש איש ביחוד לטובחו,
- ב) ואח"כ "הקדישם" כולם "ליום הרגה" מבלי יותר מהם איש, (דרך הכובש תחלה יבחר השרים וראשי המורדים להרגם במיתות קשות ואח"כ יהרוג את כולם ביום הרגה):
ביאור המילות
"התקם", כמו התיקנו אותם מן העיר, התיקם מיתר רעיהם:
"לטבחה, ליום הרגה", יש הבדל בין צאן טבחה (תהלות מ"ד כ"ג) ובין צאן ההרגה (זכריה י"ב). הטבחה הוא לאכילה וההרגה להרוג ולאבד:<< · מ"ג ירמיהו · יב · ג · >>