מ"ג ירמיהו יא יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושמו לא יזכר עוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף יוּבַל לִטְבוֹחַ וְלֹא יָדַעְתִּי כִּי עָלַי חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ וְנִכְרְתֶנּוּ מֵאֶרֶץ חַיִּים וּשְׁמוֹ לֹא יִזָּכֵר עוֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַאֲנִ֕י כְּכֶ֥בֶשׂ אַלּ֖וּף יוּבַ֣ל לִטְב֑וֹחַ וְלֹֽא־יָדַ֜עְתִּי כִּֽי־עָלַ֣י ׀ חָשְׁב֣וּ מַחֲשָׁב֗וֹת נַשְׁחִ֨יתָה עֵ֤ץ בְּלַחְמוֹ֙ וְנִכְרְתֶ֙נּוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים וּשְׁמ֖וֹ לֹא־יִזָּכֵ֥ר עֽוֹד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואני ככבש אלוף" - אשר יובל לטבוח

"יובל" - לפי שאני מודיעם הרעה הם אומרים להרגני ככבש אלוף דונש ויהודה בן קוריש פתרוהו ככבש ופר אשר יובל לטבח ואלוף כמו שגר אלפיך (דברים כח) ואע"פ שלא נאמר אלוף יש לנו כיוצא בו שמש ירח עמד זבולה (חבקוק ג) כסוס עגור כן אצפצף (ישעיהו לח) ומנחם פתר ככבש אלוף כבש גדול (עיין בתהילים נ"ח בפרש"י) ויונתן מסייעו שתירגם כאימר בחיר

"נשחיתה עץ בלחמו" - נרמי סמא דמותא במכליה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ולא ידעתי" - ולא אדע מה פשעי בזה אשר המה חשבו עלי מחשבות רעות ואומרים נשחית מאכלו בעץ הממית ר"ל נשים סם המות במאכלו ובזה נכרית אותו מארץ חיים כי ימות ואין לו ולא יזכר עוד שמו

"ואני" - ר"ל לא מדעתי אני הולך לנבאות עליהם הרעה כי יד ה' היתה חזקה עלי ללכת אליהם ולנבאות ואני ככבש ואלוף אשר כל אחד מהם יובא לטבוח שלא מרצונו כי אין חפצי לנבאות עליהם רעה 

מצודת ציון

"אלוף" - כמו ואלוף ותחסר הוי"ו והוא הפר כמו שגר אלפיך (שם ו)

"יובל" - יובא כמו יובל שי (ישעיהו יח)

"לטבוח" - לשחוט

"עץ בלחמו" - כמו בעץ לחמו ועץ ר"ל מין עץ שהוא סם המות ועליו נאמר ויורהו ה' עץ (שמות טו)והיה נס בתוך נס כמ"ש רז"ל

"בלחמו" - כל מין מאכל קרוי בשם לחם "()" "סגירה"

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שאני ככבש אלוף", שתחת שאני השתדלתי להתפלל בעדם רצו הם להרגני, והייתי דומה לכבש המלומד ללכת אחרי בעליו שבעת "יובל לטבוח" הולך מעצמו בלא דעת כי רגיל ללכת אחרי בעליו ואינו נזהר ממנו, כן "לא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות" להרגני, ורצו להרגני באופן שלא יודע כלל שנהרגתי על ידם, "כי אמרו נשחיתה עץ בלחמו" ניתן בלחמו עץ משחית ר"ל סם המות, ובזה "נכריתנו מארץ חיים ושמו לא יזכר עוד", כי הנביא הנהרג ע"י חרב, שמו נזכר בכל דור שנהרג על קידוש השם אבל הוא יומת באופן שלא יודע לאיש:

ביאור המילות

"אלוף". מלומד כמו מלפני מבהמות ארץ: