מ"ג ירמיהו טז יז

מקרא

כתיב:
כי עיני על כל דרכיהם לא נסתרו מלפני ולא נצפן עונם מנגד עיני.

מנוקד:
כִּי עֵינַי עַל כׇּל דַּרְכֵיהֶם לֹא נִסְתְּרוּ מִלְּפָנָי וְלֹא נִצְפַּן עֲוֺנָם מִנֶּגֶד עֵינָי.

עם טעמים:
כִּ֤י עֵינַי֙ עַל־כׇּל־דַּרְכֵיהֶ֔ם לֹ֥א נִסְתְּר֖וּ מִלְּפָנָ֑י וְלֹֽא־נִצְפַּ֥ן עֲוֺנָ֖ם מִנֶּ֥גֶד עֵינָֽי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"נצפן" - ענין הסתרה כמו יצפון לישרים (משלי ב)

מצודת דוד

"לא נסתרו וגו'" - כפל הדבר במ"ש וכפל עוד ואמר ולא נצפן וגו' וזה לחוזק הענין

"כי עיני" - משגיח אני כל דרכיהם

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"כי עיני על כל דרכיהם", ר"ל אני מביט בין על הדרכים שהם דרכי הנפש והמדות שמהם צומחות העונות, בין על העונות עצמם שהם המעשים הרעים, והנה דרכי הנפש כמו דרך האכזריות הגאוה הנקמה תלוים בידיעה, ועז"א "לא נסתרו מלפני" היינו מפני ידיעתי, "והעונות" עצמם שהם המעשים הרעים תלוים בראיית החוש, ועז"א "לא נצפן מנגד עיני", ר"ל כי יש הבדל בין משפטי ה' ובין משפט בשר ודם, בשר ודם אינו משקיף רק על המעשה, וה' ישקיף גם על דרכי הנפש והמדות שמהם יצמחו המעשים כמ"ש כי פועל אדם ישלם לו וכארח איש ימציאנו (איוב ל"ד):

ביאור המילות

"לא נסתרו מלפני ולא נצפן עונם מנגד עיני". יש הבדל בין סתר ובין צפן. הסתר נסתר לגמרי. והצפון אינו נסתר רק שעומד מן הצד שאין העין רואהו (הפך מן צפה), ויש הבדל בין הנסתר מלפני שהוא נסתר לגמרי, והצפון מנגד עיני הוא עומד לפניו רק העין אינו רואהו, ועמ"ש בפנים:

<< · מ"ג ירמיהו · טז · יז · >>