מ"ג ירמיהו ז כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו ז · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גזי נזרך והשליכי ושאי על שפים קינה כי מאס יהוה ויטש את דור עברתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְׂאִי עַל שְׁפָיִם קִינָה כִּי מָאַס יְהוָה וַיִּטֹּשׁ אֶת דּוֹר עֶבְרָתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גׇּזִּ֤י נִזְרֵךְ֙ וְֽהַשְׁלִ֔יכִי וּשְׂאִ֥י עַל־שְׁפָיִ֖ם קִינָ֑ה כִּ֚י מָאַ֣ס יְהֹוָ֔ה וַיִּטֹּ֖שׁ אֶת־דּ֥וֹר עֶבְרָתֽוֹ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

תְּלִישִׁי עַל רַבְרְבַיִךְ דְיִגְלוּן וְטוּלִי עַל נַגְרִין אִלְיָא אֲרֵי רָחֵיק יְיָ וְרַטֵישׁ יַת דָרָא דַעֲבָרוּ עַל מֵימְרֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גזי נזרך" - תלשי שערך כמו ויגז שלוים (שם ט) ויגז את ראשו (איוב א) ל"א נזרך כתרך ל' גדולה וכן תרגם יונתן רברביך וכן חיברו מנחם

"ויטוש" - ויעזוב

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גזי", תלשי שער ראשך לסימן היאוש ואבילות, "ושאי קינה", בפרהסיא "על שפים" כי אין לך תקוה, ועקר הקינה יהיה על "שמאס ה' ויטוש", שלא היתה הנטישה לפי שעה לבד כי היתה מחמת מאוס ואם מאיסה לית סבר, וזה היה בסבת ע"א:


ביאור המילות

"גזי נזרך". פירשו המפרשים שער הראש, ובא המליצה מן הנזיר שגוזז שערו עת טמא ראש נזרו, והנמשל כי האמונה הוא נזר הקדש על ראש ישראל ואם אבדה האמונה הורד עדיך מעליך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויטוש" - עזב את הדור ששפך עליו עברתו

"גזי נזרך" - לכן תלוש שער ראשך והשלך אותם והוא דרך צער ואבלות

"שאי" - הרימי קול קינה על מקומות הגבוהות להיות נשמע למרחוק

מצודת ציון

"גזי" - ענין תלישה כמו קרחי וגוזי (מיכה א)

"נזרך" - גדול השער יקרא נזר כמו נזר אלהיו על ראשו (במדבר ו)

"ושאי" - ענין הרמה

"שפים" - כן נקראו מקומות הגבוהות

"ויטוש" - ענין עזיבה כמו ויטוש משכן שלו (תהלים עח)

"עברתו" - מלשון עברה וזעם

<< · מ"ג ירמיהו · ז · כט · >>