מ"ג ירמיהו ו כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו ו · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה עַם בָּא מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְגוֹי גָּדוֹל יֵעוֹר מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנֵּ֛ה עַ֥ם בָּ֖א מֵאֶ֣רֶץ צָפ֑וֹן וְג֣וֹי גָּד֔וֹל יֵע֖וֹר מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עם בא", הם הכשדים, "וגוי גדול" ר"ל וע"י העם הזה "יעור גוי גדול מירכתי ארץ" הם שאר עמים שבאו עמו בין בני מלחמתו, והם באו מירכתי ארץ לא מצפון:

ביאור המילות

"עם, גוי". מבואר אצלי (ישעיה א' ד') כי עם חשוב יותר מן גוי, וע"כ קורא כשדים בשם עם לחשיבותם, והבאים לעזרתם בשם גוי:

"ויעור". נפעל שע"י העם יתעורר גוי גדול, ויהיו מירכתי ארץ לא מצפון לבד, כי העוזרים היו מכל רוחות העולם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יעור" - יהיה נעור לבוא מסוף הארץ ר"ל ממרחק

"מארץ צפון" - הוא בבל

מצודת ציון

"יעור" - מלשון התעוררות

"מירכתי" - מסוף וכן ולירכתי המשכן ימה (שמות כו)

<< · מ"ג ירמיהו · ו · כב · >>