מ"ג ירמיהו ב יג
<< · מ"ג ירמיהו · ב · יג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־שְׁתַּ֥יִם רָע֖וֹת עָשָׂ֣ה עַמִּ֑י אֹתִ֨י עָזְב֜וּ מְק֣וֹר ׀ מַ֣יִם חַיִּ֗ים לַחְצֹ֤ב לָהֶם֙ בֹּאר֔וֹת בֹּארֹת֙ נִשְׁבָּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָכִ֖לוּ הַמָּֽיִם׃
תרגום יונתן
רש"י
"לחצוב" - לחפור
"אשר לא יכילו" - (טינדרוני"ט בלע"ז) את מימיהם שהמים מטשטשין את שפתם וכותליהם והם נופליןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לחצוב" - למען לחצוב לעצמם בארות רבות נשברות כותליהם אשר לא יחזיקו את המים אשר נתנו בהם ר"ל עובדים למזלות השמים המקבלים ההשפעה מאת המקום ואף אין בידם להחזיק את ההשפעה ההיא בכל עת וכאומר הנה המחליף דבר בדבר השוה לו הנה לרע יחשב אף כי המחליף דבר בדבר הגרוע ממנו
"מקור מים חיים" - שאני כמעיין הנובע מים חיים ר"ל משפיע להם טובות בכל עת
"שתים רעות" - ר"ל רעה כפולה ותחשב לשתים
מצודת ציון
"מקור" - מעין
"לחצוב" - זה הלשון נופל על החפירה במקום האבנים וכן ובורות חצובים (דברים ו)
"יכילו" - ענין החזקה כמו קטן מהכיל את העולם (מלכים א ח)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) מצד העזיבה במה שממנו, ובזה רעתם כפולה,
- א) מה "שאותי עזבו" שהעזיבה עצמה היא רעה, כמ"ש ההמיר גוי אלהים,
- ב) בהשקף מה שעזבו שהוא "מקור מים חיים", אשר לא יכזבו מימיו,
- ב) וכן רעתם כפולה במה שאליו,
- א) "לחצוב להם בארות", כי אם היו ממירים דבר נמצא בדבר אחר נמצא, היה החטא רק התמורה עצמו. לא כן אם המירו דבר נמצא בדבר בלתי נמצא, רק שצריך הממיר להמציאו עתה, כי הבארות שבחרו בהם לא היו נמצאים רק צריכים חציבה להביאם אל המציאות, וזו סכלות גדולה,
- ב) שתחת המקור "יחצבו בארות" שהמים שבתוכם אינם מתוכם מן המקור רק באים ממקום אחר מכונסים ממי גשמים, ויותר מזה שהם "בארות נשברים אשר לא יכילו את המים" הבאים לתוכם באופן שיהיו צחה צמא. והנמשל
- א) כי ישועת ה' דומה כמקור הנובע מעצמו וא"צ להחצב על ידי בני אדם,
- ב) דומה כמקור שיותר שיוסיפו לשאוב ממנו יתוספו בו המים כמ"ש ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה,
- ג) כמקור אשר לא יכזבו מימיו בשום פעם, וכן כמקור שהוא המשפיע הראשון המשפיע מעצמו לא על ידי דבר אחר, לא כן העזר ששאלו מעמים אחרים נדמו.
- א) כבאר שצריך חציבה ועבודה רבה נעשה ע"י מלאכה, כמ"ש משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה (ישעיה ל'),
- ב) כבאר שמימיו אינם מעצמו רק הניתנים בו, וכן היו צריכים לתת להם מנחה ושוחד כמ"ש ישאו על כתף עירים חיליהם וכו',
- ג) שגם המים שניתנים בו אינם מתקיימים כי לא באו בעזרתם כמ"ש ומצרים הבל וריק יעזורו (שם):
ביאור המילות
"לחצב בארות". הב' בחולם, כמו בורות ומצאנוהו בא', והוא ירד והכה את הארי בתוך הבאר (ש"ב כ"ג ב'), מבאר בית לחם (שם ט"ו), ויש הבדל בין בּאֹר ובוֹר ובין בְּאֵר, שהבור הוא ממים מכונסים, והבאר הוא ממים נובעים, כמ"ש שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך (משלי ה' ט"ו), והכתוב ישמש על הבאר בפעל חפר או כרה, ועל הבור שיש בו מים בפעל חצב, כי הבור שמימיו מכונסים דרך לחצבו בקרקע קשה או באבנים בל יבלעו המים, לא כן הנובעים שחופרים באדמה רכה, ולא ישמש על הבור בפעל חפר וכרה רק בשאין בו מים:<< · מ"ג ירמיהו · ב · יג · >>