מ"ג יחזקאל מ לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל מ · לח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולשכה ופתחה באילים השערים שם ידיחו את העלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלִשְׁכָּה וּפִתְחָהּ בְּאֵילִים הַשְּׁעָרִים שָׁם יָדִיחוּ אֶת הָעֹלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלִשְׁכָּ֣ה וּפִתְחָ֔הּ בְּאֵילִ֖ים הַשְּׁעָרִ֑ים שָׁ֖ם יָדִ֥יחוּ אֶת־הָעֹלָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְלִשְׁכָּתָא וּפִתְחָא בְּאֵילַיָא דְתַרְעַיָא תַּמָן מְתַקְנִין יַת עֲלָתָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולשכה" - היתה אצל שער הצפוני בעזרת ישראל

"ופתחה" - של לשכה אל אילי השער לצד השער

"באילים השערים" - יש בפרשה פסוקים קורין לכתפות השער אילים מיינשלי"ש בלע"ז

"שם ידיחו את העולה" - העולה הנשחטת בצפון

"ידיחו את העולה" - ירחצו את הקרביים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ולשכה ופתחה באילים השערים" הנה לקמן (סי' מ"ב פסוק א') יתבאר כי עשרים אמה חוץ לקיר של החצר הפנימי נתקדשו בקדושת העזרה ולפ"ז במשך שכנגד התאים (שהחזיקו י"ב אמה חוץ לקיר החצר) היו שמונה אמות חוץ לתאים קדושים עם תוך התאים, ואצל האולם שהיה חוץ מן התאים ונמשך מן הקיר י"ח אמות נשארו עוד שתי אמות חוץ לאולם שהיה קדש כקדושת עזרה, וכבר כתבנו (בפסוק כ"ב) שלפני מעלות השערים עמדו שני אלים א' מכל צד, והמעלות היו לפני האולם (כמ"ש (בפסוק כ"ב) ואילמיו לפניהם), ומעלות שער החצר הפנימי היו שמונה (כמ"ש בפסוק ל"ז), וידוע שרום מעלה חצי אמה ושלחה (היינו מקום הנחת הרגל) חצי אמה (כמ"ש בפ"ב דמדות). וא"כ היה רוחב המקום של המעלות ד' אמות, נשאר בין האיל שבצד המעלה התחתונה ובין כותל האולם ג' אמות ששתי אמות מהם היו קדש, ולאותן שתי אמות נפתחה פתח הלשכה כדי שתהיה קדושה כקדושת עזרה כדין לשכות הפתוחות לקדש, ואא"ל שהלשכה עמדה נגד פתח האולם שזה א"א שסתמו פתח האולם בלשכה, וע"כ שעמדה מן הצד ופתחה היה פתוח באותן שתי אמות שבצד המעלות שהיו קדושים, והיה איל המעלות בצד זה של הפתח ואיל האולם בצד זה של הפתח, וז"ש "ופתחה באילים השערים", ר"ל בין שני אילים שנמצאו בשערים, ונראה שלשכה זו עמדה בצד מזרח של האולם כי לצד מערבו היה הגדרת הגינה (שיתבאר ענינה (בסי' מ"ב פסוק ז') שהיה ארכה חמשים ולא היה אפשר שתעמוד שם לשכה, רק בצד מזרחו של שער הצפון היה פנוי, ושם עמדה הלשכה בצד האולם ופתחה נפתחה באותן שתי אמות המקודשים שבמזרח האולם לצד אילי השער והיו עולים במעלות שהיו בפתח הלשכה אל מעלות האולם, ושם היו מדיחים את העולה:

ביאור המילות

"באילים השערים". היה ראוי לכתוב באילי השערים בסמיכות?, אך שאז היה משמע שהיה פתח הלשכה בין שני אילים של השער דהיינו אל חלל השער, ובאמת היה הלשכה בדרום והפתח נכנס בין איל אחד של השער ואיל אחד שלפני המעלות, ע"כ כתוב בלא סמיכות, כי אינם אילי השער רק אילים שעומדים סמוך לשער:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שם" - בהלשכה ההיא היו מדיחים קרבי העולה הנשחטות בצפון והיא היתה בית המטבחיים

"ולשכה" - ר"ל בחלל עזרת אנשים מול שער הצפוני עמדה לשכה אחת ופתחה היה מול מזוזות השערים ולפי שהיו שני שערים אחד פנימי ואחד חיצוני וכמ"ש למעלה בעזרת נשים לכן אמר השערים

מצודת ציון

"ידיחו" - ענין רחיצה ושטיפה במים

<< · מ"ג יחזקאל · מ · לח · >>