מ"ג יחזקאל מז יט
<< · מ"ג יחזקאל · מז · יט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ופאת נגב תימנה מתמר עד מי מריבות קדש נחלה אל הים הגדול ואת פאת תימנה נגבה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה מִתָּמָר עַד מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ נַחֲלָה אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל וְאֵת פְּאַת תֵּימָנָה נֶגְבָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּפְאַת֙ נֶ֣גֶב תֵּימָ֔נָה מִתָּמָ֗ר עַד־מֵי֙ מְרִיב֣וֹת קָדֵ֔שׁ נַחֲלָ֖ה אֶל־הַיָּ֣ם הַגָּד֑וֹל וְאֵ֥ת פְּאַת־תֵּימָ֖נָה נֶֽגְבָּה׃
תרגום יונתן
רש"י
"עד מי מריבת קדש" - היא מדבר צין
"נחלה אל הים הגדול" - ומשם הולך הגבול עד נחל מצרים הנופל בים הגדול במקצוע דרומית מערבית ואף משה כך נתן גבול נגב ממדבר צין על ידי אדום ומונה והולך עד מעצמון נחל מצרים והיו תוצאותיו הימה ונחלה האמור כאן כמו לנחלה ומצאתי מתורגם אחסנא ואם לא שהטעם למטה וראיתי נחלה מצרים שהטעם למעלה ומסורת עליו לית בטעמא הייתי אומר שיבוש הוא ולא תירגם יונתן כן כי אם קוראים טועיםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ואת וגו'" - והרי לך את גבול פאת נגב
"נחלה" - ר"ל ומשם הולך הגבול לנחל מצרים ומשם אל הים הגדול
"עד מי וגו'" - מתמר הלך הגבול עד מי מריבת קדש הוא מדבר צין כמו שנאמר במי מריבת קדש מדבר צין (דברים לב)
"ופאת נגב" - הגבול מפאת נגב יהיה מתמר ויתכן שזהו חצצון תמר הוא מ"ש והנה בחצצון תמר היא עין גדי (דברי הימים ב ב) ועין גדי הוא מוזכר ביהושוע בערי יהודה שהיה נחלתו בפאת הדרומי כי אין זה מקום יריחו עיר התמרים כי היא עמדה רחוקה מן הגבול מאד וכאשר נראה בצורה חלוקת א"י בימי יהושוע
מצודת ציון
"נגב תימנה" - כפל המלה בשמות נרדפות כמו אדמת עפר (דנייאל י"ב)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
<< · מ"ג יחזקאל · מז · יט · >>