מ"ג יחזקאל מז יח

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן מגבול על הים הקדמוני תמדו ואת פאת קדימה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּפְאַת קָדִים מִבֵּין חַוְרָן וּמִבֵּין דַּמֶּשֶׂק וּמִבֵּין הַגִּלְעָד וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיַּרְדֵּן מִגְּבוּל עַל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי תָּמֹדּוּ וְאֵת פְּאַת קָדִימָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּפְאַ֣ת קָדִ֡ים מִבֵּ֣ין חַוְרָ֣ן וּמִבֵּין־דַּמֶּ֩שֶׂק֩ וּמִבֵּ֨ין הַגִּלְעָ֜ד וּמִבֵּ֨ין אֶ֤רֶץ יִשְׂרָאֵל֙ הַיַּרְדֵּ֔ן מִגְּב֛וּל עַל־הַיָּ֥ם הַקַּדְמוֹנִ֖י תָּמֹ֑דּוּ וְאֵ֖ת פְּאַ֥ת קָדִֽימָה׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וְרוּחַ מַדִינְחָא מִבֵּין חַרְוָן וּמִבֵּין דַמֶשֶׂק וּמִבֵּין גִלְעָד וּמִבֵּין אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל יַרְדָנָא מִתְּחוּמָא דִי עַל יַמָא מַדִינְחָא תִּמְשְׁחוּן וְיַת רוּחָא קִדוּמָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ומבין הגלעד ומבין א"י" - מצר מזרחי של ארץ כנען ואין עבר הירדן בתוך מצרים הללו כי אם ארץ כנען לבדה וכן בגבולין הממוצרים בתורה אין עבר הירדן בתוכם וכן פירוש המקרא הזה ומצר מזרחי לארץ כנען אשר בין חורן ודמשק העומדין לה במקצוע צפונית מזרחית כמו שאמור למעלה בענין ובין הגלעד וארץ ישראל אשר בעבר הירדן מזרחה

"הירדן מגבול על הים הקדמוני תמודו" - הירדן הוא מצר מזרחי שלה מגבול מקצוע הצפון הוא חצר עינן המפורש למעלה עד הים הקדמוני הוא ים המלח שהוא במקצוע דרומית מזרחית תמודו אורך מצר מזרחי ואף בתורה כך מפורש בגבול קדמה והיו תוצאותיו ים המלח במקצוע דרומית

"ואת פאת קדימה" - כלומר והרי לך פאת קדים

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"ואת פאת קדימה" - ר"ל והרי לך את גבול פאת קדים

"על הים וגו'" - גבול המזרחי חמודו עד כלות הים הקדמוני הוא ים המלח העומד במקצוע דרומית מזרחית של א"י

"הירדן מגבול" - ר"ל הירדן יהיה לגבול בין חורן והגלעד שמזה ובין דמשק וא"י שמזה כי הוא המפסיק ביניהם

"ומבין ארץ ישראל" - הוא עבר הירדן המערבי ששמה א"י בעצם מאז נחלו אותה

"ובין הגלעד" - שעמדה במזרח א"י מחוץ לגבול כי היא בעבר הירדן המזרחי

"ופאת קדים" - הגבול מפאת קדים יהיה מבין חורן שעמדה חוץ לגבול בצפונה ונתעקמה אל המזרח אל מול הירדן ומבין דמשק שעמדה בגבול א"י בצפונה ונתעקמה גם היא אל המזרח אל מול חורן כאשר היא בצורה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ופאת קדים", מצד המזרחי התחיל בזמן הקודם במקצוע צפונית מחצר עינן ועבר מצפון לדרום עד הירדן והיו תוצאותיו ים המלח, ובעבר הירדן מזרחה נתוסף אחר כיבוש סיחון ועוג ארץ הלגעד ונחלת ראובן וגד. ועתה יתוסף בקרן צפונית הרצועה "שבין חורן ובין דמשק" שיהיה לא"י. והרצועה "שבין דמשק ובין הגלעד" שיתוסף בקרן צפונית מזרחית והחוט ימשך על פני הגלעד שהוא נגד דמשק לא"י שהיה בגבול המזרחי הקודם.

"אל הירדן" שהיה גבול המזרחי "על הים הקדמוני" הוא ים המלח שהוא במזרח א"י ושם כלה גבול דרומית מזרחית, שגם בגבול הקודם התחיל מקצוע דרומית מזרחית מקצה ים המלח מן הלשון הפונה נגבה, "ואת פאת קדימה" ר"ל שבצד מזרח יהיה להם נחלה בלי מצרים, כמו שיתבאר שלא מדדו לכל שבט גבול ע"ה מיל רק ברוחב, אבל באורך יתוסף להם הגבול תמיד, שכפי שיתרבה השבט ימשכו גבולם כנגד הרוחב שלהם הלאה לצד מזרח, כי בצד מזרח לא היה מדה לגבול השבטים:

<< · מ"ג יחזקאל · מז · יח · >>