לדלג לתוכן

מ"ג יחזקאל לו ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יחזקאל · לו · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש למען מגרשה לבז

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אִם לֹא בְּאֵשׁ קִנְאָתִי דִבַּרְתִּי עַל שְׁאֵרִית הַגּוֹיִם וְעַל אֱדוֹם כֻּלָּא אֲשֶׁר נָתְנוּ אֶת אַרְצִי לָהֶם לְמוֹרָשָׁה בְּשִׂמְחַת כָּל לֵבָב בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ לְמַעַן מִגְרָשָׁהּ לָבַז.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵ֗ן כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ אִם־לֹ֠א בְּאֵ֨שׁ קִנְאָתִ֥י דִבַּ֛רְתִּי עַל־שְׁאֵרִ֥ית הַגּוֹיִ֖ם וְעַל־אֱד֣וֹם כֻּלָּ֑א אֲשֶׁ֣ר נָתְנֽוּ־אֶת־אַרְצִ֣י ׀ לָ֠הֶ֠ם לְמ֨וֹרָשָׁ֜ה בְּשִׂמְחַ֤ת כׇּל־לֵבָב֙ בִּשְׁאָ֣ט נֶ֔פֶשׁ לְמַ֥עַן מִגְרָשָׁ֖הּ לָבַֽז׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים אִם לָא בְּאֵשַׁת פּוּרְעֲנוּתִי גְזָרֵית בְּמֵימְרִי עַל שְׁאֵרָא דְעַמְמַיָא וְעַל אֱדוֹמָאֵי כוּלְהוֹן דִיהַבוּ יַת אַרְעָא בֵּית שְׁכִנְתִּי לְהוֹן לִירוּתָא בְּחֶדְוַת כָּל לֵב בְּצִפּוּחַ נְפַשׁ בְּדִיל לְתָרְכוּתָהּ לְמִבְזָה:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למען מגרשה לבז" - לפי שראו גירושה לבז שהוטלה לביזה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"קנאתי" - ענין כעס

"כלא" - כמו כלה בה"א

"בשאט" - ענין בזיון וכן בשאט בנפש (לעיל כה)

"מגרשה" - מלשון גרושין 

מצודת דוד

"למען מגרשה" - למען לגרש אותה להיות היא לבזיון ר"ל לא היה עיקר הכוונה לטובת עצמם כ"א לבזות את ישראל

"בשאט נפש" - בבזות אותם בנפש

"להם" - לעצמם

"באש קנאתי" - ר"ל בחוזק כעסי

"אם לא" - הוא ענין שבועה וגזם ולא אמר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לכן כה אמר ה'" הנה אדום ופלשתים הם נקמו נקמה ע"י איבה שהיו להם על ישראל ורצו שתשאר ארץ ישראל שממה לא כדי לקחת את ארצם רק שתשאר שממה, "ועליהם דבר באש קנאתו", שיעשו בהם נקמה בקנאה, וזה דבר "על שארית הגוים" (כי פלשתים כבר הוכו ע"י פרעה ונשאר מהם רק שארית כמ"ש בירמיה (סי' מ"ז), "ואדום" היו "כולה אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב" ע"י ששמחו על מפלת ישראל, "ובשאט נפש" משנאה, ולא רצו לירשה כדי לבנותה, רק "למען מגרשה" שתשאר כמגרש שהוא מקום הפנוי לפני העיר שאין בו לא בית ולא שדות וכרמים, וכן רצו שא"י תהי' כמגרש פנוי "לבז" ולקלון, ולכן נבא עליהם פורעניות, על פלשתים למעלה שם, ועל אדום (בסי' ל"ה), וז"ש "כה אמר ה'":

ביאור המילות

"מגרשה". המקום הפנוי שסביב הישוב, וכן למעלה (כ"ז כ"ח) ירעשו מגרשות:
 

<< · מ"ג יחזקאל · לו · ה · >>